בקעת תמנע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קטע שאינו תואם את המחקר המודרני
שורה 48:
 
החל משנת [[2009]] נערכות באתר חפירות חדשות בראשות ארז בן יוסף מ[[אוניברסיטת תל אביב]]. בן יוסף [[תיארוך|תיארך]] מחדש בעזרת [[כלי חרס]] ו[[תיארוך פחמן-14]] את מחנה ההתכה העיקרי למאה העשירית לפני הספירה, כלומר, תקופתו של המלך שלמה (כפי שהוצע על ידי נלסון גליק בתחילת המחקר באתר). בן יוסף מעריך, כי המכרות הופעלו על ידי חברה מקומית, כאשר על פי הדמיון לאתר כריה בוואדי פינאן שב[[ירדן]] הוא סבור שהיה זה גרעין קדום של הממלכה [[אדום (עם)|האדומית]]{{הערה|Ben-Yosef, E., Shaar, R., Tauxe, L., & Ron, H. (2012). [http://humanities.tau.ac.il/segel/ebenyose/files/2013/08/Ben-YosefETAL12_TimnaRevisited_BASOR3673.pdf A new chronological framework for Iron Age copper production at Timna (Israel)]. Bulletin of the American Schools of Oriental Research, (367), 31-71.}}.
 
רוב המכרות בתמנע שייכים למפעל הענק שמיוחס כעת לתקופת הממלכה החדשה של [[מצרים]] - ימי [[פרעונים|הפרעונים]] הרעמססיים של השושלות 19–20 וכן לימי [[ממלכת ישראל המאוחדת|הממלכה המאוחדת]] או מעט לאחר מכן, עד המאה התשיעית לפנה"ס. תחילה ערכו הכורים [[סקר גאולוגי]] בכל רצועת המינרליזציה שלרגלי מצוקי תמנע. לשם כך נחצבו [[פיר]]ים אנכיים דרך שכבות הסחף העליונות אל תוך סלעי [[אבן חול|אבן החול]] כדי לאתר ריכוזי עפרות נחושת. הפירים ירדו לעומק רב בעקבות הנחושת ואחד הפירים שנחפרו הגיע לעומק 37 מטר. במקומות בהם נמצאו העפרות המבוקשות החלו לכרות מנהרות כרייה אופקיות. לפי [[צילום אוויר|צילומי אוויר]], בבסיסי המדרונות שלרגלי מצוקי תמנע כ-8,000 פירי כרייה (לפי גינת - 10,000), עובדה המעידה על ממדי ענק של המפעל במקום{{מקור}}. לאור "הסקר הגאולוגי" ריכזו הכורים את מאמציהם בפיתוח מערכות כרייה תת-קרקעיות נרחבות באזורים מבטיחים במיוחד.
 
הכניסה למכרות הייתה דרך פירים אנכיים בקוטר של 80 ס"מ בערך עם גומחות בדפנות ששמשו מעין מדרגות. כלי הכרייה היו [[אזמל]] ו[[פטיש]]. בתחתית פיר הכרייה האנכי נחצבה מנהרה אופקית ראשית וממנה התפצלו מנהרות כרייה בהתאם לפיצול עורקי המינרליזציה. בחלק מהמערכות נתגלו מפלסים אחדים, זה מעל זה, ופיר פנימי המחבר ביניהם. מפעם לפעם חצבו פירי אוורור ופירים להעלאת העפרות אל פני הקרקע.
שורה 56 ⟵ 54:
 
באחד מהמכרות המתוארכים לתקופה זו נמצאו 2 כרתושים ובהם כתובת פרוטו סינאית ובה כתוב "עז רומם".
===תעשיית הנחושת הקדומה בבקעת תמנע בתקופת המקרא===
 
המבקר בעשור השני של המאה ה-21 בבקעת תמנע נחשף לנוכחות רבה של [[מצרים העתיקה]], מלכיה ואליה, כמי שמקדמים את שיווק הפארק למבקרים. פיתוח הפארק ברוח זו היה תוצאה של גילוי מקדש הכורים ליד עמודי שלמה, על ידי פרופסור [[בנו רותנברג]], בשנת 1969 {{הערה|בנו רותנברג, "סיכום שלושים שנות מחקרי שדה ומעבדה ארכיאולוגיים וארכיאומטאלורגיים בבקעת תמנע ובסביבתה", בתוך [[יוסף אבירם]] (עורך), אילת והערבה. ירושלים, 1995, עמ' 1– 45}}.{{הערה|Rothenberg, B. 1972. Timna: Valley of Biblical Copper Mines. London: Thames and Hudson.
Rothenberg, B. 1988. ed. The Egyptian Mining Temple at Timna (Researches in the {Arabah 1959–1984, 1). London: Institute for Archaeo-Metallurgical Studies, Institute of Archaeology, University College, London.}} {{הערה|Rothenberg, B. 1990 ed. The Ancient Metallurgy of Copper: Archaeology-Experiment-Theory (Researches in the {Arabah 1959–1984, 2). London: Institute of Archaeometallurgical Studies, University College of London.}}
 
במקדש התגלה שפע של ממצאים, מצריים ומקומיים, ובעקבות הגילוי שויכו מכרות הנחושת ומחנות ההתכה למלכי מצרים [[המאה ה-13 לפנה"ס|המאות ה-13]] ו[[המאה ה-12 לפנה"ס|ה-12 לפנה"ס]], למומחים המצריים ולכושר הארגון שלהם. כיום, לאחר הצטברות מידע רב ממחקרים ארכאולוגיים ומטלורגיים בתמנע ובנחל עמרם ובאזור פונון (בצפון מזרח הערבה, בירדן), יש כיום צורך בתיקונים משמעותיים בתמונה ההיסטורית והטכנולוגית שהתקבלה ממחקרים קודמים.
 
דיון מפורט בשרידי מקדש הכורים, על ידי ד"ר עוזי אבנר ([[מרכז מדע ים המלח והערבה]]) {{הערה|Avner, U. 2014. Egyptian Timna- Reconsidered. In. J. Tebes (ed). Unearthing the Wilderness: Studies on the History and Archaeology of the Negev and Edom in the Iron Age. Leuven. 103-163.
Ben-Yosef, E., Sha‘ar, R., Ron, H., 2012. A new chronological framework for iron age copper production at Timna (Israel). Bulletin of the American School of Oriental Research 367, 31–71.}}{{הערה|אבנר, ע., ח. גינת, ר. שם-טוב, ב. לנגפורד, ע. פרומקין, ש. שליו, ס, שילסטיין, ש. פילין, ר. ערב, א. בסון וע. שמיר. 2014. מכרות הנחושת בנחל עמרם, מחקר מחודש. מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 6: 112-99}} הראה כי המקדש אינו מצרי אלא אתר פולחן של שבטי המדבר, שהתקיים לפני בואם של המצרים (בימי [[רעמסס השני]], סביב 1280 לפנה"ס), המשיך לשמש בתקופת נוכחותם בתמנע (עד 1150 לפנה"ס), ולאחר הסתלקותם. המצרים הצטרפו לפינת הפולחן המקומית, הקימו לצידה תא פולחני שהוקדש לאלה [[חתחור]], ופסלה הוצב בתא זה לצד האלים המקומיים אותם ייצגו מצבות אבן.
 
בעקבות הבנה חדשה זו נבדק מחדש חלקם של המצרים בכריית הנחושת, בתהליך התכתה ובאיגון העבודה. התברר כי פירי הכריה המשוכללים, שיוחסו למצרים אינם מצריים כלל, ואילו שבמצרים עצמה לא התגלה אף פיר כריה דומה. לעומת זאת, ישנן ראיות ברורות להתפתחותם המקומית של פירים אלה, בערבה. תנורים משוכללים להתכת נחושת, שיוחסו למצרים, תוארכו כולם בשיטות רדיומטריות לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות 7–11 לספירה), ואילו במצרים הקדומה לא התגלה כל תנור דומה. התברר גם שארגון העבודה, על כל שלביה ומרכיביה, היו בידיהם של שבטי המדבר.
 
מחקר מחודש בבקעת תמנע מוביל מאז 2009 ד"ר ארז בן יוסף מ[[אוניברסיטת תל אביב]]){{הערה|בן-יוסף, א., נ. פורת, ד. לנגוט, ר. שער. 2016. מחקרים ארכיאולוגיים חדשים בבקעת תמנע. בתוך. ב. אלישע (עורך). כנס החברה הגיאולוגית הישראלית, אילת 2016- מדריך סיורים. ירושלים. 22-44.}}{{הערה|Ben-Yosef, E., Sha‘ar, R., Tauxe, L. and Ron, H., 2012. A new chronological framework for Iron Age copper production in Timna (Israel). Bulletin of the American School of Oriental Research 367, 31–71.}}{{הערה|Ben-Yosef, E. D. Langgut and L. Sapir-Hen. 2017. Beyond smelting: New insights on Iron Age (10th c. BCE) metalworkers community from excavations at a gatehouse and associated livestock pens in Timna, Israe. Journal of Archaeological Science 11:411-426.}} מחפירותיו במספר אתרים בבקעה התקבלו תאריכים רדיומטריים רבים, ומהם עולה כי התקופה העיקרית של הפעילות הייתה [[המאה ה-10 לפנה"ס]], כ-150 שנה לאחר הסתלקותם של המצרים. זוהי אמנם תקופתם של המלכים דוד ושלמה, אולם בכל הערבה לא התגלה עד כה ממצא כלשהו המעיד על מעורבותם של מלכי יהודה בתעשייה. נוסף לכך, תאריכים רדיומטרים רבים שהצטברו במהלך העשורים האחרונים מלמדים כי תעשיית הנחושת בבקעה התקיימה בתמנע מאז [[האלף ה-5 לפנה"ס]], ובהקשר ישיר לתקופה הנדונה כאן- מאז [[המאה ה-17 לפנה"ס]].
 
המחקרים האחרונים מעלים תמונה היסטורית, חברתית וטכנולוגית חדשה, שבה תושבי המדבר הם הכוכבים האמיתיים. הם היו בין המדענים הראשונים בעולם לפתח את המדעים שמאחרי הכרייה והתעשיה, והם התמידו בפיתוח הידע במשך אלפי שנים. כריית הנחושת, התכתה והמסחר בה היוו מרכיבים חשובים בתרבותם החמרית.
 
===פעילות רומית ומוסלמית קדומה בתמנע===
שורה 78 ⟵ 91:
 
כיום מייצרים במפעל גופרת נחושת: ממרכז הארץ מביאים חוטי חשמל ישנים ומחו"ל - [[חומצה גופרתית]]. משרים אותם ביחד בדוודים גדולים שהטמפרטורה בהם מעל 100 מעלות ומתקבלת אבקה כחולה של גופרת הנחושת המשמשת בתעשיית ה[[צילום]], ה[[דשן|דשנים]], טיפול בבריכות וכדומה. לאחרונה זכתה החברה המקסיקנית אהמסה בזיכיון לחקירה וכרייה באזור, והתחילה בהפקה נסיונית בתהליכי כרייה מתקדמים.
 
==תעשיית הנחושת הקדומה בבקעת תמנע בתקופת המקרא==
 
המבקר בעשור השני של המאה ה-21 בבקעת תמנע נחשף לנוכחות רבה של [[מצרים העתיקה]], מלכיה ואליה, כמי שמקדמים את שיווק הפארק למבקרים. פיתוח הפארק ברוח זו היה תוצאה של גילוי מקדש הכורים ליד עמודי שלמה, על ידי פרופסור [[בנו רותנברג]], בשנת 1969 {{הערה|בנו רותנברג, "סיכום שלושים שנות מחקרי שדה ומעבדה ארכיאולוגיים וארכיאומטאלורגיים בבקעת תמנע ובסביבתה", בתוך [[יוסף אבירם]] (עורך), אילת והערבה. ירושלים, 1995, עמ' 1– 45}}.{{הערה|Rothenberg, B. 1972. Timna: Valley of Biblical Copper Mines. London: Thames and Hudson.
Rothenberg, B. 1988. ed. The Egyptian Mining Temple at Timna (Researches in the {Arabah 1959–1984, 1). London: Institute for Archaeo-Metallurgical Studies, Institute of Archaeology, University College, London.}} {{הערה|Rothenberg, B. 1990 ed. The Ancient Metallurgy of Copper: Archaeology-Experiment-Theory (Researches in the {Arabah 1959–1984, 2). London: Institute of Archaeometallurgical Studies, University College of London.}}
 
במקדש התגלה שפע של ממצאים, מצריים ומקומיים, ובעקבות הגילוי שויכו מכרות הנחושת ומחנות ההתכה למלכי מצרים [[המאה ה-13 לפנה"ס|המאות ה-13]] ו[[המאה ה-12 לפנה"ס|ה-12 לפנה"ס]], למומחים המצריים ולכושר הארגון שלהם. כיום, לאחר הצטברות מידע רב ממחקרים ארכאולוגיים ומטלורגיים בתמנע ובנחל עמרם ובאזור פונון (בצפון מזרח הערבה, בירדן), יש כיום צורך בתיקונים משמעותיים בתמונה ההיסטורית והטכנולוגית שהתקבלה ממחקרים קודמים.
 
דיון מפורט בשרידי מקדש הכורים, על ידי ד"ר עוזי אבנר ([[מרכז מדע ים המלח והערבה]]) {{הערה|Avner, U. 2014. Egyptian Timna- Reconsidered. In. J. Tebes (ed). Unearthing the Wilderness: Studies on the History and Archaeology of the Negev and Edom in the Iron Age. Leuven. 103-163.
Ben-Yosef, E., Sha‘ar, R., Ron, H., 2012. A new chronological framework for iron age copper production at Timna (Israel). Bulletin of the American School of Oriental Research 367, 31–71.}}{{הערה|אבנר, ע., ח. גינת, ר. שם-טוב, ב. לנגפורד, ע. פרומקין, ש. שליו, ס, שילסטיין, ש. פילין, ר. ערב, א. בסון וע. שמיר. 2014. מכרות הנחושת בנחל עמרם, מחקר מחודש. מחקרי הנגב, ים המלח והערבה 6: 112-99}} הראה כי המקדש אינו מצרי אלא אתר פולחן של שבטי המדבר, שהתקיים לפני בואם של המצרים (בימי [[רעמסס השני]], סביב 1280 לפנה"ס), המשיך לשמש בתקופת נוכחותם בתמנע (עד 1150 לפנה"ס), ולאחר הסתלקותם. המצרים הצטרפו לפינת הפולחן המקומית, הקימו לצידה תא פולחני שהוקדש לאלה [[חתחור]], ופסלה הוצב בתא זה לצד האלים המקומיים אותם ייצגו מצבות אבן.
 
בעקבות הבנה חדשה זו נבדק מחדש חלקם של המצרים בכריית הנחושת, בתהליך התכתה ובאיגון העבודה. התברר כי פירי הכריה המשוכללים, שיוחסו למצרים אינם מצריים כלל, ואילו שבמצרים עצמה לא התגלה אף פיר כריה דומה. לעומת זאת, ישנן ראיות ברורות להתפתחותם המקומית של פירים אלה, בערבה. תנורים משוכללים להתכת נחושת, שיוחסו למצרים, תוארכו כולם בשיטות רדיומטריות לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות 7–11 לספירה), ואילו במצרים הקדומה לא התגלה כל תנור דומה. התברר גם שארגון העבודה, על כל שלביה ומרכיביה, היו בידיהם של שבטי המדבר.
 
מחקר מחודש בבקעת תמנע מוביל מאז 2009 ד"ר ארז בן יוסף מ[[אוניברסיטת תל אביב]]){{הערה|בן-יוסף, א., נ. פורת, ד. לנגוט, ר. שער. 2016. מחקרים ארכיאולוגיים חדשים בבקעת תמנע. בתוך. ב. אלישע (עורך). כנס החברה הגיאולוגית הישראלית, אילת 2016- מדריך סיורים. ירושלים. 22-44.}}{{הערה|Ben-Yosef, E., Sha‘ar, R., Tauxe, L. and Ron, H., 2012. A new chronological framework for Iron Age copper production in Timna (Israel). Bulletin of the American School of Oriental Research 367, 31–71.}}{{הערה|Ben-Yosef, E. D. Langgut and L. Sapir-Hen. 2017. Beyond smelting: New insights on Iron Age (10th c. BCE) metalworkers community from excavations at a gatehouse and associated livestock pens in Timna, Israe. Journal of Archaeological Science 11:411-426.}} מחפירותיו במספר אתרים בבקעה התקבלו תאריכים רדיומטריים רבים, ומהם עולה כי התקופה העיקרית של הפעילות הייתה [[המאה ה-10 לפנה"ס]], כ-150 שנה לאחר הסתלקותם של המצרים. זוהי אמנם תקופתם של המלכים דוד ושלמה, אולם בכל הערבה לא התגלה עד כה ממצא כלשהו המעיד על מעורבותם של מלכי יהודה בתעשייה. נוסף לכך, תאריכים רדיומטרים רבים שהצטברו במהלך העשורים האחרונים מלמדים כי תעשיית הנחושת בבקעה התקיימה בתמנע מאז [[האלף ה-5 לפנה"ס]], ובהקשר ישיר לתקופה הנדונה כאן- מאז [[המאה ה-17 לפנה"ס]].
 
המחקרים האחרונים מעלים תמונה היסטורית, חברתית וטכנולוגית חדשה, שבה תושבי המדבר הם הכוכבים האמיתיים. הם היו בין המדענים הראשונים בעולם לפתח את המדעים שמאחרי הכרייה והתעשיה, והם התמידו בפיתוח הידע במשך אלפי שנים. כריית הנחושת, התכתה והמסחר בה היוו מרכיבים חשובים בתרבותם החמרית.
 
== הפיתוח התיירותי של פארק תמנע ==