פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 24 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור, הגהה.
 
==חייו==
קלמן כ״ץ נולד חי ועבד בתל אביב. בנעוריו היה חבר ומדריך בתנועת [[הנוער העובד]]. לאחר מכן התגייס לנח"ל המוצנח והיה ממקימי [[אור הנר|קיבוץ אור הנר]] שבנגב. כ״ץ סיים לימודי תואר ראשון ושני ב[[הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)|פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון]] בחיפה ואף לימד שם מספר שנים. את דרכו כאדריכל החל במשרדו של [[אריה שרון]] ולאחר מכן במשרדו של [[נחום זולוטוב]]. במהלך קריירה מקצועית בת למעלה מחמישים שנה תכנן מאות פרויקטים ועסק בתחומי תכנון מגוונים בהם בינוי ערים, מבני ציבור, מבני מגורים, מבני משרדים, שימור מבנים ואתרים ועיצוב עירוני. במשך השנים שימש בתפקידים ציבוריים שונים בהם יו"ר איגוד האדריכלים במחוז תל אביב, חבר בוועדה הארכיטקטונית של עיריית תל אביב וחבר במועצה לארץ ישראל יפה. בעשרים שנותיו האחרונות למד ותירגל [[טאי צ'י|טאי צ׳י]] אצל המאסטר [[אסי בן פורת]]. פעילות זו תפסה מקום חשוב בעולמו הרוחני. היה נשוי לפרופ' [[קציעה כ"ץ]], סופרת, בלשנית וחברת [[האקדמיה ללשון העברית]], ואב לארבעה. בנו, אדריכל ירון כ״ץ, היה שותפו במשרד [[קלמן כ״ץ ירון כ"ץ אדריכלים בע"מ]] וממשיך לנהל אותו כיום. בתו יעל כץ בן שלום, יוצרת ואוצרת אמנות. בתו תמר כ״ץ בלומנפלד אדריכלית ובתו דפנה כ״ץ סירבסרב אמנית ומעצבת.
 
== עבודתו ==
[[קובץ:דרום הקריה, תל אביב.jpg|ממוזער|298x298px|'''<big>דרום הקריה (שרונה), תל אביב</big>''' תוכנית מפורטת למרכז העסקים הראשי של תל אביב, אשר נבחרה בתחרות אדריכלית והותאמה למציאות העירונית המתפתחת. התוכנית כוללת אזור מבונה של שימושים מעורבים, התוחם פארק עירוני שבו מבנים לשימור.]]
===פרויקטים בולטים===
[[קובץ:מתחם נגה, יפו.jpg|ממוזער|243x243px|'''<big>מתחם נוגה, יפו</big>''' פיתוח הקצה הצפוני של שדרות ירושלים ביפו, כחלק מתוכנית כוללת לשדרות. הפרויקט יוצר, יש מאין, ככר עירונית ומדרחוב מקורה המעוצבים לפרטי פרטים ברוח יפואית.
פיתוח הקצה הצפוני של שדרות ירושלים ביפו, כחלק מתוכנית כוללת לשדרות. הפרויקט יוצר, יש מאין, ככר עירונית ומדרחוב מקורה המעוצבים לפרטי פרטים ברוח יפואית.
]]
 
==== מגורים                                                    '''          '''                         ====
* 2013 - מגדלי און, קריית אונו                                 
* 1970 - מבנן מגורים ברובעב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]], ירושלים          
[[קובץ:יד שטרית, טבריה.jpg|ממוזער|243x243px|'''<big>יד שטרית, טבריה</big>''' מרכז התרבות העירוני של טבריה הכולל אולם תיאטרון בן 850 מקומות ישיבה, ספריה, חדרי חוגים ופונקציות נלוות.
הפרויקט בנוי משתי פירמידות קטומות הצופות לכנרת. מתוכננת פירמידה שלישית שתשמש מוזיאון עירוני.
*1993 - מגורים ברובע היהודי בירושלים / בתוך: דוד קרויאנקר, “אדריכלות בירושלים - הבניה בעיר העתיקה”.
*2004 - רחוב הירקון, טבריה / "בנין ואדריכלות" גיליון מס' 88.
[[קובץ:אחוזת דוברובין - כניסה.jpg|טקסט=|ממוזער|245x245 פיקסלים|'''<big>אחוזת דוברובין, יסוד המעלה</big>''' אחוזת איכרים שהוקמה בשנת 1909 ושוחזרה לפרטיה. האחוזה המשתרעת על כ-7.5 דונם כוללת מבנה מגורים ומבני משק, הבנויים סביב חצר מרכזית. שחזור האתר זכה בפרס הוקרה של המועצה לשימור אתרים.
אחוזת איכרים שהוקמה בשנת 1909 ושוחזרה לפרטיה. האחוזה המשתרעת על כ-7.5 דונם כוללת מבנה מגורים ומבני משק, הבנויים סביב חצר מרכזית. שחזור האתר זכה בפרס הוקרה של המועצה לשימור אתרים.
]]
==קישורים חיצוניים==
38

עריכות