עשרים אלף מיל מתחת למים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שכיית חמדה (שיחה | תרומות) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 64:
=== חלק אחרון: אסונות ===
לאחר חמישה חודשים מתחילת המסע יוצאת הנאוטילוס מאזור הקוטב הדרומי צפונה, בחזרה אל האוקיינוס האטלנטי, אך הפעם התוכנית היא הפלגה לאורך חופי אמריקה. הצוללת יוצאת מאזור הקוטב בנסיעה מתחת לקרחונים. הר קרח, הצף מעל הצוללת, מתהפך ועוצר את מסעה. קפטן נמו מנסה לחלץ את הצוללת, ללא הצלחה. הוא מגלה כי הצוללת נמצאת במנהרה תת־ימית, החסומה מכל צדדיה בקרחונים. הוא מחליט כי הנאוטילוס תעלה על פני המים, באופן אנכי. הוא מורה על חציבה ידנית של הקרח המצוי מעל הצוללת. הצוות מצליח לסלק את רוב הקרח המפריד בין הצוללת לבין פני הים אך אספקת האוויר לצוללת בסכנה. לאחר שישה ימים ללא מגע עם אוויר כדור הארץ מפעיל קפטן נמו את מנועי הצוללת, מזרים [[קיטור]] לעבר הקרח שחוסם את דרכה ומפלס לה דרך כלפי מעלה. נוסעי הצוללת ניצלו. הם עוברים את [[ארץ האש]], שפך נהר ה[[אמזונאס (נהר)|אמזונאס]] ומגיעים לאזור של בעלי חיים ימיים ענקיים. זרועות המפלצות הימיות נתקעות ב[[מדחף|מדחפים]] והצוללת נעצרת. המפלצות, בעלות עור רך, אינן נפגעות מכדורי [[רובה]]. וכך 12 מלחי האונייה יוצאים לקרקע האוקיינוס, מצוידים בגרזנים, פוגעים במפלצות ומרחיקים אותן ממדחפי הצוללת. אחד המלחים נעלם בים. קפטן נמו מצטער כי המלח נפגע ולא יגיע ל"קברות האלמוגים". הוא עצמו נפצע ומצב רוחו ירוד. הצוללת ממשיכה עם [[זרם הגולף]] מול חופי [[צפון אמריקה]]. הם מגיעים להר בקרקעית האוקיינוס וקפטן נמו מכריז: "זה המקום". ה"הר" מכסה על שרידי אונייה שרב החובל בחר להטביע, לאחר שהפסיד בקרב ימי. הנוסעים נחרדים מהגורל הצפוי להם. בינתיים הופיעה במקום, מול חופי [[
=== גורלו של קפטן נמו ===
| |||