ארנו אמורי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות |
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 6:
הצלבנים [[כיתור|כיתרו]] את העיר [[בזייה]] והטילו עליה מצור ולאחר ניסיון הימלטות כושל של התושבים כבשו את העיר וטבחו בתושביה. למרות שבין תושבי העיר היה ידוע על קיומם של 500 קתרים בלבד, כל תושבי העיר נטבחו. על פי הסופר [[צזאריוס מהייסטרבאך]], אחד מראשי צבא הצלבנים שאל את אמורי איך יוכל להבדיל בין הקתרים ובין תושבי העיר הקתולים; שליח האפיפיור השיב: "Caedite eos. Novit enim Dominus qui sunt eius" (הרגו אותם. כי יֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ). בצד הצלבני היה גם אח ציסטרסיאני בשם פייר דה וו דה סֶרנֶה שכעבור עשר שנים כתב את ההיסטוריה של המערכה האלביגנזית. שליח האפיפיור דיווח לרומא כי 20,000 מתו, מספר מוגזם שהיה לכל הפחות כפול מכלל האוכלוסייה; חוקרים מודרניים מתקשים להעריך את האבדות, אך בהינתן העובדה שבזייה המשיכה לתפקד כמרכז סחר, אומדים אותן בין כמה מאות לכמה אלפים.{{הערה|Laurence W. Marvin, '''The Occitan War: A Military and Political History of the Albigensian Crusade, 1209–1218''', Cambridge University Press, 2008. עמ' 43-45.}} הידיעות על הטבח נפוצו במהירות רבה ותושביהם של יישובים רבים נבעתו והחליטו לקבל מחדש את עול הכנסייה.
לאחר מכן כבשו הצלבנים את [[קרקסון]]. הציר האפיפיורי הציע לשווא את הפיקוד העליון על המסע לכמה אצילים בכירים, שסירבו בזה אחר זה, ולבסוף קיבל את התפקיד [[סימון הרביעי דה מונפור]], הזוטר יחסית. לאחר מכן דחף אמורי לנידויו מחדש של רמון השישי, בו ראה פטרון ומגן לכופרים. הוא הצליח לעכב את הדיון בעניינו ולשכנע את מלך אראגון להכיר במונפור כווסאל שלו, וכך ביצר את הישגי מסע הצלב. ב-1212 עזב את הזירה לטובת כהונתו כארכיבישוף נרבון, וכמעט מיד יצא לספרד כדי להשתתף ב[[רקונקיסטה]]. הוא נכח בניצחון הנוצרי הגדול בלאס נוואס דה טולוזה. ב-1213 כתב לו האפיפיור [[אינוקנטיוס השלישי]] מכתב חריף בו הורה על הפסקת מסע הצלב האלביגנזי, שהפך למלחמת כיבוש לשמה. אמורי עשה כמיטב יכולתו כדי לסכל את כוונות השלום של הכס הקדוש, וזה הורה על הדחתו מתפקידו כשליח ושיגר למקום את פטרוס מבנוונטו. לבסוף מאס גם הוא במונפור, שינה לחלוטין את טעמו ונעשה לתומך של רמון השישי. הוא אף ליווה אותו לו[[ועידת לטראנו הרביעית]]. הממסד הכנסייתי הצליח בינתיים להעביר את האפיפיור לצדד במונפור, וכל תאריו של רוזן טולוז נשללו בהצבעה. בשנותיו האחרונות ניסה לשווא לשכנע את [[הונוריוס השלישי]] להחזיר לו את רוזנותו. הוא מת במנזר פונפרואד, סמוך לנרבון.
==קישורים חיצוניים==
שורה 14:
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אמורי, ארנו}}▼
{{בקרת זהויות}}
▲{{מיון רגיל:אמורי, ארנו}}
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-13]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-12]]
| |||