בתים ושדות בתקופת היובל – הבדלי גרסאות

{{ערך מורחב|גאולת קרקע}}

שדה אחוזה היא שדה שאדם ירש מאבותיו, וישנו איסור למוכרה, להוציא מצבי [[עוני]], אולם אם מכר באיסור, המכירה חלה. לאחר המכירה, אסור לגאול את השדה עד שיעברו שנתיים, וכן שהקונה יאכל את יבול השדה פעמים, ולכן, אם אדם מכר שנה קודם היובל, הלוקח מקבל את השדה שנה נוספת אחר היובל כדי להשלים את השנתיים. אם המוכר (או קרוביו) לא גאל את השדה, היא חוזרת אליו ביובל.

=== הקדשה ===

אדם שהקדיש את שדה אחוזתו, אינו פודה אותה בשוויה הרגיל ככל ההקדשות, אלא על פי סכום קבוע הכתוב בתורה, והוא 50 [[סלע (מטבע עתיק)|סלע]] לשטח שניתן לזרוע בו [[מידות ומשקלות תורניים#כור, חומר|כור]] [[שעורה|שעורים]]. סכום זה הוא עבור כל השנים עד היובל, אך אם אדם פודה את השדה, שנים מועטות קודם היובל, הוא משלם רק את הסכום היחסי עבור מספר השנים, כלומר סלע ופונדיון (1/48 מסלע) לכל שנה.

אף על פי שבמשנה מובא ש"אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה"{{הערה|{{משנה|ערכין|ז|א}}}}, הגמרא שם מסיקה שזוהי רק המלצה, משום שמי שיעשה זאת יאלץ לגאול אותה בשוויה המלא, כי "אין מחשבין חדשים להקדש", כלומר לא גורעים מסכום הפדיון עבור חדשים בודדים. ישנה מחלוקת בין [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] האם ניתן להקדיש שדה בתוך שנת היובל, וה[[רמב"ם]] פסק כשמואל שהשדה כלל לא מתקדשת.

==== שדה שהוקדשה ויוצאת לכהנים ====

אם אדם לא גאל את שדהו עד שהגיע היובל, וכן אם אדם גאל שדה שלא הייתה שלו, השדה יוצאת ל[[כהנים]], והם צריכים לשלם את שוויה (אם עדיין לא נפדתה). שדה אחוזה שלא נפדתה היא אחת מ[[כ"ד מתנות כהונה]]. הכהנים שזוכים בשדה הם אלו הנמצאים ב[[כ"ד משמרות כהונה|משמר]] ששרת בבית המקדש בתחילת היובל.

ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{הערה|1=תוספתא מנחות יג ג, וכן כותב רש"י ויקרא כז כא}}. אולם, לפי הרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של היובל.

== שדה מקנה ==

שדה מקנה היא שדה שאדם קנה מאדם אחר והיא חוזרת לבעלים המקורי ביובל.

=== מכירה ===

אדם יכול למכור את שדה מקנתו לאדם שלישי, וביובל היא חוזרת לבעלים המקורים (שעבורו היא שדה אחוזה). כאשר הבעלים רוצה לגאול את שדהו מהאדם השלישי, הוא יכול לחשב עמו על פי המחיר הנמוך יותר בין המחיר בו הוא מכר למתווך ובין המחיר בו הקונה קנה.

=== הקדשה ===

שדה מקנה שהוקדשה לא יוצאת לכהנים ביובל, אלא חוזרת לבעלים המקורי כי [[אין אדם אוסר דבר שאינו שלו]], והקונה לא יכול להקדיש את השדה לתקופה שאחר היובל. מבחינת גאולת שדה מקנה שהוקדשה, אין הבדל בין המקדיש לכל אדם, כי השדה לא באמת שלו.

== בתי ערי חומה ==

{{ערך מורחב|עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון}}

=== מכירה ===

בבית הנמצא בעיר המוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], נוהגים דינים מיוחדים, והמוכר אותם רשאי לגאול אותם רק בשנה הראשונה למכירה. אם המוכר לא גאל את הבית עד תום שנה מיום המכירה, הבית נחלט ללוקח לצמיתות ולא ניתן לגאול אותו, והוא אף לא יוצא ביובל. בניגוד לשדות, גאולת השדה נעשית ללא גרעון כסף, בסכום המכירה. אם הקונה מכר לאדם שלישי לפני שהבית נחלט לו, הבית נחלט לקונה האחרון, כאשר עוברת שנה מהמכירה הראשונה.{{ש}}

כדי למנוע מהקונה לסכל את גאולת הבית באמצעות הסתתרות מהמוכר ביום האחרון, תיקן [[הלל הזקן]] שהמוכר יוכל להניח את התשלום בלשכה מיוחדת ב[[בית המקדש]] ולקחת את ביתו בחזרה, גם מבלי למצוא את הלוקח.

=== הקדשה ===

בשונה משדה, פדיון בית נעשה בשוויו האמיתי של הבית. כל עוד הבית ביד ה[[הקדש (הלכה)|הקדש]], הוא לא נחלט, ורק לאחר הפדיון מתחילים לספור שנה, שאם לאחריה, הבעלים הראשון לא גאל מיד הפודה, הבית נחלט לפודה.

== בתי החצרים ==

בתי החצרים הם בתים שלא נמצאים בתוך עיר מוקפת חומה. בדינים מסוימים הם כשדות, ובאחרים הם כבתי ערי חומה. הם נגאלים גם תוך השנתיים הראשונות, כבתים, ולא נחלטים ללוקח בתום שנה, כשדות. אם לא נגאלו הבתים עד היובל, הם חוזרים למוכר. הקדשת בית מבתי החצרים היא כהקדשת בתי ערי חומה, פרט לעובדה שאם אחר שאינו הבעלים פדה את הבית, הואלא נחלט לו אלא חוזר לבעלים הראשון ביובל.

== ערי הלוויים ==

{{ערך מורחב|ערי הלוויים}}

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{כ"ד מתנות כהונה}}

[[קטגוריה:משפט עברי: דיני קרקעות]]

[[קטגוריה:מתנות כהונה]]