הארמייה החמישית (ארצות הברית) – הבדלי גרסאות

המערכה באיטליה הייתה תמיד זירת לחימה משנית בחשיבותה, ולאחר [[הפלישה לנורמנדי]] ביוני [[1944]] עובדה זו קיבלה משנה תוקף. יחידות של צבאות בעלות הברית, שצברו ניסיון רב במהלך הלחימה באיטליה, הועברו משם כדי להשתתף בפלישה לדרום צרפת ([[מבצע דרגון]]). בין מאי לספטמבר 1944 המשיכו צבאות בעלות הברית להתקדם צפונה באיטליה, כבשו את [[פירנצה]] והתקרבו לקו הגנה נוסף שבנו הגרמנים, שכונה בשם "הקו הגותי". קו הגנה זה שנבנה מדרום ל[[בולוניה]], אמנם נפרץ חלקית במהלך הלחימה בסתיו 1944, אך עד אפריל [[1945]] לא השיגו בעלות הברית התקדמות משמעותית נוספת בחזית האיטלקית. צ'רצ'יל קיווה שהבקעת "[[הקו הגותי]]" בסתיו 1944 תאפשר התקדמות מהירה של בעלות הברית מאיטליה דרך [[לובליאנה]] ל[[וינה|ווינה]] ו[[הונגריה]], במטרה להקדים את [[הצבא האדום]], שהתקדם מערבה לאחר שכבש את רומניה ובולגריה, ולמנוע מ[[ברית המועצות]] להשתלט על מדינות דרום-מזרח אירופה. אך הגישה האסטרטגית שהוא ניסה לקדם, נתקלה בהתנגדות הממשל האמריקאי וראשי המטות של בעלות הברית. כאשר התקדמות הצבאות הסדירים נעצרה בחורף 1944/1945, המשיכה להתנהל לוחמת גרילה עזה מאחורי הקווים הגרמניים בצפון איטליה, כאשר [[פרטיזן|פרטיזנים]] איטלקים לחמו הן כנגד הכובש הגרמני, והן כנגד משתפי הפעולה הפשיסטים שלה, שהקימו את [[הרפובליקה של סאלו]]. שתי ממשלות איטלקיות, שפעלו משני צדי המתרס, התיימרו להיות הממשלה האיטלקית הלגיטימית, והלחימה קיבלה צורה של [[מלחמת אזרחים]]. במסגרת זו התרחש באזור בולוניה בסתיו 1944 [[טבח מרזבוטו]], אחד מפשעי המלחמה הגדולים ביותר שקרו בחזית האיטלקית.