הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה נחמה"

נוספו 268 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
בשל עיסוקו בספרים, נמשך לתחום הספרות ובילה את רוב זמנו בקריאה, ורכש שליטה בשפות עברית, צרפתית אנגלית ואיטלקית. כשנפטר אביו, הרחיב את עיסוקו למסלר של תבואה, ולשם יצירת קשרים מסחריים עם חברות גדולות בעולם המערבי, הרבה לנסוע לערים שונות, שם נפגש עם רבנים ואישי ציבור שונים. למרות עיסוק זה, לא נשללה ממנו האפשרות ללמוד ולקרוא, ובעיקר הקדיש את כשרונותיו להרמת מצבם הרוחני של יהודי טורקיה.
 
כששמע על הקמת חברת כל ישראל חברים בשנת ה'תרכ"ג, ראה חובה לייסד לחברה סניף בעירו, והחלובשנת לפעולה'תרכ"ד לגיוסהקים תמיכהוועד מקומי שמטרתו לייסד בית ספר, והעמיד בראשו את ד"ר משה אלאטיני. יחד הצליחו השניים לגייס את תמיכתו של הרב אשר קובו, החכם באשי של העיר ביוזמה.
 
בחודש תשרי ה'תרכ"ה החל להוציא לאור ירחון אנציקלופדי בשם "איל לונאר", שהכיל ידיעות מעולם המדע, תרגומים לספרים בעלי שם, סיפורים, היסטוריה, פולקלור ועוד. בתקופה זו הקים בית דפוס פרטי בו הודפסו ספרים של מחברים שונים. בית הדפוס עבד בחשאי, בשל הקשיים הרבים לאישורים מצד הממשל. כשנודע למושל חפזי פחה על בית הדפוס, הורה להחרים את כל הציוד, ולשים את הרב נחמה במאסר. אך ההוראה בוטלה לאחר התערבות מצד קונסול ארצות הברית וקונסול בריטניה בסלוניקי.
בשנת 1873 (ה'תרל"ג) ייסדה חברת כל ישראל חברים בסלוניקי בית ספר מטעמה ביוזמתו, לאחר שרכש לשם כך תמיכה מעשירי העיר.
 
בפעילותו החינוכית סייע בין היתר לתלמוד תורה המקומי, והכניס בו מספר שינויים מועילים. בנוסף סייע לחברת ביקור חולים המקומית ושימש כנשיאה, וסייע לרבני העיר במילוי תפקידם, והחל משנת 1875 שימש כחבר וועד הקהילה.
 
עמד בקשר עם מנהיגים יהודים מרוסיה, אוסטריה, צרפת ובריטניה, ואת התכתובת שניהל עמם פרסם בספרו "מכתבי דודים מיין".