אליהו שלמה זלמן בסאן – הבדלי גרסאות

|מקצוע=ה[[נפח (מקצוע)|נפח]] ה[[אומן]] הראשון ב[[היישוב הישן|יישוב הישן]]

'''אליהו שלמה זלמן בסאן''' ([[1800]] - [[13 בפברואר]] [[1882]]) היה ה[[נפח (מקצוע)|נפח]] ה[[אומן]] הראשון ב[[היישוב הישן|יישוב הישן]]. פעלידוע בשל פועלו לפתיחת ה[[גיחון]], הקמת [[בית הכנסת החורבה]] ופיתוח מנעול [[קבר רחל]].

בסאן נולד ב[[אשמיאני]] שב[[פלך וילנה]] לזאבבשנת [[תק"ס]] לאביו זאב בן ברוך באש'ס{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Ido Weinerman|כותרת=אליהו שלמה זלמן בסן (באש'ס / באשע'ס) - Eliyahu Shlomo Zalman Bassan (Bashes|כתובת=https://www.geni.com/people/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F-%D7%91%D7%A1%D7%9F/6000000039954674346|תאריך=[[29 בנובמבר]], [[2016]]}}}}.

אביו, שהשתייך לאגודת "חזון ציון"{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ר' אליהו זלמן באסאן (כונה ר' זלמן דוקטור)|כתובת=http://www.malon.co.il/article.aspx?id=30556}}}}, הוביל את משפחתו [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]]. אליהו, אחיו, אביהם וסבם הצטרפו לשיירה הראשונה של [[עליית תלמידי הגר"א]]. בשיירה, אשר הייתה בראשותו של רבי [[הלל ריבלין משקלוב]], הפליגו 70 נפשות. משום שהיה בעל ידע ברפואה, טיפל בסאן במהלך המסע בחולים שבשיירה יחד עם סבו{{הערה|שם=שמחה|}}, רבי ברוך רופא{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=יעקב גליס|כותרת=מגדולי ירושלים|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=CRI_AAAAIAAJ&dq=editions%3ABGi52rM2XKsC&focus=searchwithinvolume&q=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8|תאריך=[[1966]]|מידע נוסף=ספרית ראשונים}}}}. בהגיעם ל[[קונסטנטינופול]] (קושטא), סירבו בעלי ה[[אונייה|ספינות]] להמשיך את המסע, ודרשו ערובה כספית כ[[ביטוח]] נגד נזקים ואבדות. לאחר שהומצאה בעבורם ערובה זו, השיירה המשיכה במסעה כל ימות ה[[חורף]], עד שהגיעו בחג ה[[פסח]] ל[[איזמיר]]. בעזרת [[יהדות איזמיר|הקהילה היהודית בעיר]] ערכו את החג ועזבו בצאתו. לרוע מזלם, כאשר עזבו את ה[[נמל]] נתגלתה לפניהם אניית [[שודדי ים]]. [[רב חובל|רבי החובלים]] מיהרו להחזיר את הספינות ל[[חוף]], בעוד הנוסעים הנחרדים החלו בקריאת [[תהילים|תהלים]] תוך [[תפילה (יהדות)|תפילה]] ו[[תחנון|תחנונים]]. אחרי העיכוב הקצר, הגיעה השיירה עד [[ביירות]] ומשם רצו להמשיך דרכם ביבשה באמצעות מורי דרך [[דרוזים]], אלא שהתברר להם כי מדובר [[רצח|רוצחים]] ושודדים{{הערה|שם=טוקטלי|}}.

לאחרבסיכומו תלאותשל רבות נחתהדבר השיירה המשיכה בדרך הים, עד שלבסוף נחתה בחוף [[עכו]] ב[[ח' באלול]] [[תקס"חט]] ([[1808]]) והשתקעה ב[[צפת]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[אברהם יערי]]|כותרת=מחניים ע"ז, טבת תשכ"ג - תלמידי הגר"א והשתרשותם בארץ|כתובת=http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/newage/yaari_hagra.htm|תאריך=[[7 במרץ]] [[2017]]|עמודים=8-11|מידע נוסף=מכללת הרצוג}}}}. ב[[הגליל|גליל]] באותה העת שררה תקופה קשה: [[מחלות]], [[רעב המוני|רעב]], [[עוני]] וכן [[שוד]] ו[[ביזה]] בימי "[[מרד הפלאחים]]" כנגד שליט [[מצרים]], [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] ובנו [[אבראהים פאשא]]. ב-[[1837]] איבד בסאן את אשתו צירל בת שמואל דיין{{הערה|שם=שמחה|}} ואת שני ילדיו ב[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה בצפת]]. מסופרנאמר שאף הוא כוסה כולו במפולת בניין, והתגלה רק בזכות ידו שבצבצה ונעה בין האבנים. מצפת עבר ל[[חברון]] ולאחר שנתיים הצטרף יחד עם אחיו מנחם שמואל ל[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] ב[[ירושלים]]{{הערה|שם=שמחה|1={{קישור כללי|הכותב=[[שמחה רז]]|כותרת=קובץ הציונות הדתית|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=_r9tAAAAMAAJ&q=13+%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A6%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95&dq=13+%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A6%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjfqaXF1p3UAhUM8RQKHTrbC3UQ6AEIIjAA|תאריך=[[2001]]|עמודים=378-382|מידע נוסף=הוצאת הסתדרות המזרחי, [[הפועל המזרחי]], המרכז העולמי}}}}. בירושלים נישא ב-[[1839]] לאלמנה איטה אסתר אביגיל ואימץ את ארבעת ילדיה - יצחק צדוק, רבקה, משה שלמה ושרה ריבה. לזוג נולדו שלושה ילדים: בלומה, יהושע השל יואל ובת שבע גולדה. בסאן ואחיו התערו בחיי הקהילה בירושלים ולקחו חלק פעיל בהקמת מוסדות ציבוריים כמו המועצה הגדולה הראשונה, חברת ביקור חולים הכללית, [[בית החולים ביקור חולים]] והישיבות 'מדרש אליהו' ו'[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]'{{הערה|שם=שמחה|}}.

== כנפחקריירה ==

לפרנסתו עבד בסאן בנפחות. לפי [[פנחס גרייבסקי]] כתבהוא עליו:היה הנפח המומחה הראשון ב[[ארץ ישראל]]{{ציטוטוןהערה|תוכן="הראשון לחרשי ברזל היה ר' אליהו זלמן באסאן. מחונן היה בכשרונות נעלים, ידע פרק גדול באמנות ויהי מן המצוינים במלאכה וחרושת המעשה. הוא שעשה המפתח הסודי לדלת הברזל מאהל קבר רחל אמנו. הוא שהציל גרי שכונת משכנות שאננים מחיות וזאבים שהיו באים בלילה למגרש השמם הזה. ויעש מלכודת ברזל גדולה ודלת פתוחה לה [...] בכל בוקר מצאו בה חיה פראית קופצת מפינה לפינה. וכמו כן התקין מלכודת בבית העלמין בפני החיות הטורפות שחפרו את הקברים. אברהים פשה הוקיר את החרש היהודי הזה, והתחשב באמנותו. פעם נסתם מעיין השילוח והוא, בהמצאתו, פתחו"}} ונודע כאמן בתחום{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פנחס גרייבסקי, מרדכי בן צבי|כותרת=מגנזי ירושלים-חוברת ג 1873–1941|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36796&pgnum=1|תאריך=1930|עמודים=49}}}}{{הערה|במפקד מונטיפיורי משנת 1856 הוא הוגדר "מן הבינוניים המסוגל ללמד את האחרים אומנותו"}}. את פרנסתו העיקרית מצא בכפרים הערבים סביב ירושלים. אף על פי שעבד ועבדגם בשירות נוצרים ומוסלמים{{הערה|שם=טוקטלי|1={{קישור כללי|הכותב=יהודה מ. טוקטלי|כותרת=בנתיב חיי: זכרונות, מעשים, ארועים|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=8KtWAAAAMAAJ&dq=%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95+%D7%9C%D7%94%D7%96%D7%99%D7%96%D7%95+%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%E2%80%A2%E2%80%A2%E2%80%A2%D7%B4+%D7%92%D7%9D+%D7%91%D7%B4%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99+%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91+%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95&focus=searchwithinvolume&q=%D7%B4%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9|תאריך=[[1967]]|עמודים=66|מידע נוסף=הוצאת המחבר}}}}., כשה[[מופתי]] בארץ ישראל ביקש ממנו לייעץ בדבר תיקון מסוים ב[[הר הבית]], סירב בסאן בתוקף. גם לאחר שהמופתי הציע שכר רב יותר, המשיך בסאן בסירובו מפאת [[קדושה (יהדות)|קדושת]] האתר ל[[יהודים]] והאיסור בכניסה אליו{{הערה|שם=שרגאי|1={{קישור כללי|הכותב=[[נדב שרגאי]]|כותרת=על אם הדרך: סיפורו של קבר רחל|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=bGhtAAAAMAAJ&dq=%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%9D+%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99+%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95&focus=searchwithinvolume&q=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%91+%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3|תאריך=[[2005]]|עמודים=66|מידע נוסף=[[מדרשת ראשית ירושלים|הוצאת שערים לחקר ירושלים]]}}}}.

עם אבראהים פאשא קשר בסאן קשרי ידידות{{הערה|שם=שרגאי|}}. במקרה אחד, הזמין אותו פאשא כדי שיפתח את מעיין השילוח. מסופראליהו שעשההסכים זאתואף הפגין כושר המצאה גדול ופתח את מעיין השילוח תוך כדי סיכון חייו {{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אברהם ב. ריבלין|כותרת=ירחון ״בית יעקב״, ירושלים • גליון המאה|כתובת=http://hebrewbooks.org/28275|תאריך=1967|עמודים=43}}}}. פאשא הוקיר את פועלו של אליהו, אשר ניצל הזדמנות זו להשפיע לטובת יהודי ירושלים. לאחר שנתן פאשא את הרישיון לבניית [[בית הכנסת החורבה]], גויס אליהו לעבודה, שכן היה פעיל ב[[כולל אברכים|כולל]] ואמן במקצועו. ה[[ערביי ישראל|ערבים]] שהתנגדו לבניית בית הכנסת, הפריעו לא פעם לפועלים במלאכתם. במשך תשע שנות הבנייה, היו שתי התקפות משמעותיות מצד הערבים. בהתקפה הראשונה, נפצע אליהו אך הוא המשיך לפעול למען הבנייה. הוא בנה את עמודי היסוד ובדק את עומק החפירה לשם הנחת היסודות. בספר "[[חזון ציון]]" מסופר כי אליהו תכנן "סולם חבלים" לשימוש הפועלים. הפועלים לא העזו לעלות בו עד שבאסאן, אז בשנות ה־60 לחייו, טיפס עליו והוכיח שהסולם חזק דיו{{הערה|שם=שרה ברנע|}}.

ב-1840 הקים [[משה מונטיפיורי|משה מונטפיורי]] את המבנה על [[קבר רחל]]{{הערה|{{ynet|משקפת|מאמא רחל: סיור לקבר רחל|4207328|27 במרץ 2012}}}}. אליהו הכין את הדלת ואת המפתח הגדול לקבר רחל אמנו על פי הזמנה מיוחדת של מונטיפיורי. שיטת הפתיחה הייתה סודית וידועה רק ל[[גבאי]] המקום{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=קובי פינקלר|כותרת=מטיילים אל קבר רחל בבית לחם|כתובת=http://www.93fm.co.il/radio/79897/|תאריך=[[17 באוקטובר]] [[2013]]|מידע נוסף=[[רדיו קול חי]]}}}}. הוא בנה דלת מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], מצופה בפסי [[מתכת]] לחיזוק. למנעול שהכין התאים שני [[מפתח (כלי)|מפתחות]] גדולים, בתוספת לשונית דקה מ[[ברזל]] שסייעה בפתיחה. המפתחות הופקדו בידי שמשי קבר רחל, ושמורים עד היום בידי משפחת מונזון האשכנזית ומשפחת בורלא הספרדית{{הערה|שם=שרה ברנע}}. בתחתית המנעול הנציח אליהו את שמו בכתובת: {{ציטוטון|מעשה ידי אליהו שלמה זלמן ברבי / זאב ש'[שנת] ה'ת"ר לא' [לאמנו] רחל}}{{הערה|שם=שרה ברנע|{{קישור כללי|הכותב=שרה ברנע|כותרת=המנעול על כפות בקבר רחל - אליהו זלמן באסאן חרש אומן מן היישוב הישן|כתובת=http://www.sarabarnea.co.il/wp-content/uploads/2015/05/etmol_238_barnea.pdf|עמודים=10–11|מידע נוסף=[[עת-מול]] גיליון 238}}}}. לאחר שמונטיפיורי סייר עם בסאן ב[[קבר שמעון הצדיק]] הוא הזמין אותו לעבור לגור ב[[לונדון]], אך בסאן השיב שהוא מעדיף את חיי הקודש בירושלים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=יוסף גבריאלי|כותרת=אנשי החזון ציון מספרים - ר' זלמן דוקטור ור' משה מונטיפיורי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1959%2F08%2F28&id=Ar00405&sk=4AC89B2E|תאריך=[[28 באוגוסט]] [[1959]]|עמודים=4|מידע נוסף=[[הצופה (ורשה)|הצופה]]}}}}.

בנו של אליהו בסאן הוא [[יהושעיהושוע השיל יואל בסאן]] מהנדס המושבה פתח תקווה., בנומן הקונים הראשונים של יהושועאדמותיה היהומלמד [[צדוקבישיבת בסן]]עץ חיים בירושלים.