המגזר הציבורי בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
בישראל ישנן מספר הגדרות לגופים ציבוריים: '''רשות ציבורית''' היא יחידה ממשלתית, העוסקת ב[[רגולציה]] בתחום מסוים או בתפעול של [[שירות ציבורי]] מסוים. '''יחידת סמך''' היא רשות הפועלת במסגרתו של [[משרד ממשלתי]], אך נהנית מעצמאות מסוימת, יחסית ליחידות הפועלות כחלק אינטגרלי של המשרד{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק שירות המדינה (משמעת)}}}}. '''מוסד ממלכתי''', שהוא גוף ציבורי בעל מעמד עצמאי שהוא חלק ממוסדות השלטון אך אינו חלק מהממשלה (לדוגמה-הכנסת, בית הנשיא ומבקר המדינה), מוגדר אף הוא כרשות ציבורית{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק חופש המידע}}}}.
 
רשויות שהוקמו בעקבות חקיקה, כגון [[בנק ישראל]] ו[[המועצה להסדר ההימורים בספורט]] מוגדרות '''תאגיד שהוקם מכוח חוק''' (נקרא גם [[גוףתאגיד סטטוטורי]]) זהו סוג אחד של '''תאגיד ממשלתי'''-חוק חובת המכרזים מתייחס גם לחברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק חובת המכרזים}}}}.
 
הפרדתן של פעילויות ממשלתיות מהמשרד הממשלתי לרשות משלהן נעשית בדרך כלל באמצעות [[חוק]] המורה על הקמת הרשות וקובע את סמכויותיה. תהליך זה מביא בהדרגה להקמתן של עוד ועוד רשויות. בחלק מהמקרים, של רשויות העוסקות בפעילות עסקית, הופכת הרשות (כולה או חלקה) במהלך השנים ל[[חברה ממשלתית]], ומתחרה בחברות פרטיות בתחום זה.