הסכם אלג'יר – הבדלי גרסאות

ב-1973 עיראק החלה בגישושים כלפי איראן בניסיון לגרום להפסקת התמיכה האיראנית במורדים הכורדים, לאור הבנתוהבנתה כי הצבא העיראקי לא יצליח לדכא את המרידה בהיקפה הנוכחי. המגעים הראשונים{{הערה|1=דברי מזכיר משרד החוץ האיראני לנציג משגרירות ארצות הברית ב[[טהראן]]. ראו [http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=20268&dt=1573&dl=823 מברק] מטהראן, [[22 במאי]] [[1973]]. {{PDF}} קוד מברק: 1973TEHRAN03548, סיווג מקורי: סודי, תפוצה מוגבלת.}} בין המדינות החלו בפגישה של שרי החוץ מעיראק ומאיראן ב[[ז'נבה]] בשבוע האחרון של [[אפריל]] 1973.{{כ}}{{הערה|1=[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=20800&dt=1573&dl=823 דיווח] שגרירות בגדאד מ-[[28 במאי]] 1973. {{PDF}} קוד מברק: 1973BAGHDA00304.}} בשיחות חשאיות אלו (בין המדינות לא היו יחסים דיפלומטיים באותה העת) הנציגים העיראקיים התעקשו לקיים את המשא ומתן במסגרת החוזה מ-[[1937]] (שהעביר את מרבית שטחי השט לשליטת עיראק), אך הנציגים האיראנים קבעו כי הסכם זה הוא בטל ומבוטל ויש לקיים דיון מחודש על הגבול, בתמורה להסדרת היחסים בין המדינות.{{הערה|1=ראו [http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=24434&dt=1573&dl=823 דיווח] מחלקת המדינה לנציגותה בעיראק (דרך [[בירות]]) מ-[[16 במאי]] [[1973]]. {{PDF}}, קוד מברק:1973STATE093589, סיווג מקורי: סודי, תפוצה מוגבלת.}} בעקבות כישלון הצדדים להגיע להסכמה כלשהי, לאורך תקופה מסוימת לא התקיימו פגישות בין הצדדים. ה[[שאה]] החליט לא להפגין גמישות, והיה נחוש לקבל בדיוק ממחצית השט ורק לאחר השגת הסכמה זו מעיראק הוא היה מוכן לדון על שיפור היחסים בין המדינות (קרי, הפסקת התמיכה בכורדים).{{הערה|1=דבריו של שר הטקס האיראני לשגריר ארצות הברית באיראן. ראו [http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=36434&dt=1573&dl=823 דיווח] השגרירות האמריקנית בטהראן למחלקת המדינה ב-[[9 ביוני]] 1973. {{PDF}}, קוד מברק: 1973TEHRAN03974.}} הוא טען כי אין במה לדון בנוגע לשט, לאחר קביעת העובדות על ידי איראן בביטול הסכם 1937 באפריל 1969 וכי חלוקת השט חייבת להיות לאורך קו האמצע.{{הערה|1=[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=36271&dt=1573&dl=823 דיווח] שגרירות ארצות הברית בטהראן לאחר פגישה עם השאה. [[9 ביוני]] 1973 {{PDF}}. קוד מברק: 1973TEHRAN03979.}}