הבדלים בין גרסאות בדף "בוסתנאי בן חנינאי"

משמת בוסתנאי התפרסם הסכסוך על הירושה ועל מעמד הילדים בני הנוכרית. בני איזדדואר טענו שהם יורשים שוים לאחיהם, ואילו בני היהודיות טענו שבניה של איזדדואר הם עבדים בני שפחה - חלק מהרכוש שבני היהודיות יורשים מאביהם בוסתנאי. בסופו של דבר קיבלו האחרונים [[שוויון]] זכויות גמור, ויש מקורות הטוענים שאחד מהם, רב חסדאי, אף מונה בעצמו למשרת [[ראש הגולה]] וכן למשרת [[גאון]] [[ישיבת סורא]] לאחר פטירת אחיו מן האב, [[רב חנניה הכהן מנהר פקוד]], אשר שימש קודם לכן בשתי משרות אלו.
 
בדורות הבאים, באו מיוצאי חלציהם ראשכמה ראשי גולה ב[[בבל]] וב[[ספרד]] (ביניהם רבי [[שמואל הנגיד]]), ואף למעלהכמה מעשרהעשרות [[גאונים]] שונים(ביניהם [[רב עמרם גאון]]) במקומות שונים בתפוצה היהודית ([[ארץ ישראל]], [[סורא]], [[פומבדיתא]], [[ספרד]], ו[[רומא העתיקה]]), [[רבנו גרשום]] מאור הגולה, וכן כמה מחכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר, כגון [[מהר"ל מפראג]], רבי [[שמשון מאוסטרופולי]], רבי [[פנחס מקוריץ]] (מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]]), ותלמידו רבי [[יעקב שמשון משיפיטובקה]].
 
שילוב זה התאפשר עקב כך שה[[גאונים]], וביניהם [[רב פלטוי]] בן אביי ו[[רב נטרונאי גאון|רב נטרונאי]] בן הילאי, אשר כיהנו במקביל כגאוני [[ישיבת פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא]] (בהתאמה), בתשובתם המשותפת אל קהילת [[יהדות ספרד]] בראשות רב אלעזר אלוף דמן [[אספמיה]], הניחו שאדם כבוסתנאי לא היה בא על שפחה מבלי לשחררה קודם לכן, ולשאת אותה בהיתר. מקרה זה הפך לתקדים הלכתי שנעשה בו שימוש בדיון על הכלל: "[[אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]]", ולמסקנות יש חשיבות הלכתית עד ימינו בעניין משמעותם של [[נישואים אזרחיים]].
161

עריכות