זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 67:
בשנת [[1387]] חטף זיגיסמונד את אשתו מריה ואמה [[אליזבתה מבוסניה]], על מנת לתפוס את השלטון בהוגריה, ובמהלך החטיפה נרצחה חותנתו, ועל כך לא סלחה לו אשתו עד מותה. ב-[[31 במרץ]] אותה שנה נבחר זיגיסמונד למלך הונגריה, לאחר שהצליח לגייס מספיק כסף על ידי מכירת [[נסיכות הבוחר מברנדנבורג]] לדודנו [[יושט ממורביה]]. במהלך תשע השנים הבאות נאבק זיגיסמונד לשמור על שלטונו, ובשל הזדקקותו לתמיכת האצילים נחלש מאוד השלטון המרכזי בממלכה. במחוזות הדרומיים של הממלכה הצליח [[לאדיסלאו, מלך נאפולי]], בנו של [[קרלו השלישי, מלך נאפולי]] לתפוס את השליטה בתמיכת [[טברקטו הראשון, מלך בוסניה]], עד שהובס בשנת [[1395]] על ידי [[מיקלוש השני גאראי]]. באותה שנה מתה גם אשתו של זיגיסמונד - [[מריה, מלכת הונגריה]], ולא הותירה בנים אחריה.
 
בשנת [[1396]] הוביל זיגיסמונד [[מסע צלב]] נגד [[האימפריה העות'מאנית]], לאחר שקרא לכך ה[[אפיפיור]] [[בוניפקיוס התשיעי]]. בנוסף לאלפי לוחמים הונגרים, הצטרפו אליו מתנדבים רבים מכל רחבי [[אירופה]], ובכלל זה כוח גדול בראשות [[ז'אן האשוןהראשון, דוכס בורגונדיה|ז'אן מבורגונדי]], בנו של [[פיליפ השני, דוכס בורגונדיה]]. זיגיסמונד בראש 90,000 חיילים ו-70 [[גליאה|גליאות]] יצא לעבר ה[[טורקים]], אולם ספג תבוסה מוחצת מ[[בייזיט ה]] ב[[קרב ניקופול]] שהתרחש בין ה-[[25 בספטמבר|25]] ל-[[28 בספטמבר]] אותה שנה. זיגיסמונד חזר דרך הים ודרך [[נסיכות זטה]], ומינה את [[דראד השני בלשיץ]] מושל [[מונטנגרו]] למושל האיים [[כבאר]] ו[[קורצ'ולה]] כהגנה מפנ העות'מאנים, ורק לאחר מותו של דראד בשנת [[1403]] חזרו אליו האיים.
 
האסון בניקופול הביא לחוסר יציבות בהונגריה, ומשום כך הפנה זיגיסמונד את מבטו לעבר [[גרמניה]] ו[[בוהמיה]], אולם בשנת [[1400]] הודח אחיו [[ונצל, מלך גרמניה]] מתפקידו, ו[[רופרכט, מלך גרמניה|רופרכט השלישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]] עלה לשלטון במקומו, ללא שלזיגיסמונד יהיה כוח לשנות זאת.