מחקר איכותני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: עריכת מקור |
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
||
שורה 2:
==ההיסטוריה של המחקר האיכותני==
דנזין ולינקולן{{הערה|Denzin, NK, Lincoln, YS (1998). Introduction: entering the field of qualitative research in Denzin, NK, Lincoln, YS (Eds.) the landscape of qualitative research: theories and issues (pp. 1-34). Thousand Oaks, CA: Sage. part of the Handbook Of Qualitative Research published in 1994.}} מחלקים את התפתחות המחקר האיכותני לשבע תקופות:
# '''התקופה המסורתית (1950-1900)''' בתקופה זו נשלחו דוחות קולוניאליסטים ראשונים של חקרי תרבויות כבושות, מושא המחקר היה תמיד השונה או הזר. החוקרים שמרו על ריחוק על מנת לתת מבע אובייקטיבי לכאורה. ניתן לזהות בעבודתו של [[ברוניסלב מלינובסקי]] ששהה ב[[גינאה החדשה]] כמאפיין בולט של התקופה.
שורה 10:
# '''התקופה ה[[פוסטמודרניזם|פוסט-מודרנית]]''' (1995-1990) תקופה זו מאופיינת בתשובה למשבר הייצוג בחיפוש אחר נרטיב כולל שייתן ביטוי לקולו של האחר, בשל כך נקראת גם התקופה הניסויית. בתקופה זו התחדדו הרגישויות התרבותיות וגברו הביטוי הסובייקטיבי והטלת הספק.
שתי התקופות האחרונות, '''התקופה ה- Postexperimental''' הבתר-ניסויית (2000-1995), ו'''תקופת העתיד''' (2000- ). תקופות אלו מתרכזות בשיח המוסרי של המחקר האיכותני.
==גישות למחקר האיכותני==
שורה 18 ⟵ 17:
גישה זו גורסת כי סוג מחקר זה הוא משלים למחקר הכמותי, ויש להשתמש בו בשני מקרים - בחקר תחומים שאינם ניתנים ל[[כימות]], למדידה ולניתוח סטטיסטי, וכמחקר משלים למחקר כמותי.
ישנם נושאים בהם לא ניתן לחקור בצורה כמותית, בדרך כלל משום שהאוכלוסייה הנחקרת אינה גדולה דיה כדי לאפשר מחקר סטטיסטי. למשל, כאשר [[אנתרופולוג|אנתרופולוגים]] חוקרים שבטים קטנים, או כאשר אופי הנתונים הוא כזה שלא ניתן לכמתם, כמו חקר אופנים שונים של [[מנהיגות]].
תחום שבו קיימים יתרונות למחקר האיכותני, כמשלים למחקר כמותי, במדעי החברה, הוא למשל תחום ה[[מיקרו היסטוריה]]. תחום זה מאפשר להתמקד בקורותיו של אדם אחד ספציפי, בתוך ההקשר ההיסטורי הגדול, ולקבל דוגמה לתמונה אישית וספציפית, מעבר להבנת המגמות והתהליכים ההיסטוריים.
במקרים אחרים, משמש המחקר האיכותני כמחקר מקדים למחקר הכמותי, לצורך קביעת הקטגוריות שישמשו במחקר הכמותי, או כמחקר משלים, לצורך בחינת משמעותן של תוצאות מספריות.
שורה 33 ⟵ 32:
====מהותנות====
מחקר כמותי, מטבעו, נאלץ להשתמש בקטגוריות קיימות על מנת לכמת תופעות מהעולם החברתי. מכיוון שכך, מחקר כזה אינו יכול [[דקונסטרוקציה|לפרק]] את הקטגוריות הקיימות ב[[שיח (מדעי החברה)|שיח]], אלא רק למדוד את היחסים בין קטגוריות אלו.
חוקרים שיצאו כנגד ה[[מהותנות]], ובמיוחד חוקרים [[פוסט סטרוקטורליזם|פוסט סטרוקטורליסטים]], טענו כי החקירה המשמעותית במדעי החברה היא חקירת הקטגוריות, ולכן המחקר הכמותני הוא חסר ערך מבחינה זו. לדוגמה, חקר ה[[אתניות]] בכלים כמותניים מחייב הגדרה מוקדמת של החוקר של מהות האתניות ושל הסוגים השונים שלה, ולכן מניח כי החלוקה הזו היא 'טבעית' ואינו מאפשר חקירה של עצם החלוקה. [[שאלון]] החוקר אתניות יכלול בתוכו מקום להגדרת האתניות של המרואיין במילה אחת או שתיים במקרה הטוב, ואפשרות לבחור מבין מספר אפשרויות שנקבעו מראש על ידי החוקר במקרה הרע. קידוד הנתונים לאחר מכן אינו מאפשר סטייה ממספר מוגבל של קטגוריות שהוגדרו מראש, וכך יאלץ את המרואיין לבחור באחת מהן.
שורה 49 ⟵ 48:
לפי טענה זו, ההנחה הפוזיטיביסטית כי התופעות הנחקרות קיימות במציאות מביאה בהכרח להתעלמות מהאינטראקציה בין שדה המחקר לבין החוקר ומהשפעותיו של החוקר על השדה. חוקרים [[פוסט סטרוקטורליזם|פוסט סטרוקטורליסטים]] אף יאמרו כי לא ניתן לדבר על 'השדה' כשלעצמו, אלא רק על התוצר של המפגש בין השדה לבין החוקר.
המחקר הפוזיטיביסטי מציב כמודל את החוקר שהוא '''כזבוב על הקיר''' - אינו מורגש בסיטואציה הנחקרת ואינו משפיע עליה. המחקר האיכותני טוען כי לא ניתן להגיע למצב זה, וכי האינטראקציה בין החוקר לשדה לעולם תשפיע על השדה ותשנה אותו, ולכן על החוקר להיות מודע לכך ולהתחשב בפרט זה בעת ניתוח הנתונים.
חוקרים איכותניים מדגישים את חשיבותו של '''המבט''' (Gaze) כפעולה אקטיבית - מבטו של החוקר, שלכאורה רק קולט מידע, למעשה משפיע על השדה ומשנה אותו. הם אף מותחים קו של דמיון (מוגבל אמנם) ל[[עקרון אי הוודאות]] - בשניהם עצם פעולת איסוף המידע משפיעה על השדה, ולא ניתן לדעת מה מצבו של השדה במנותק מהמדידה.
שורה 85 ⟵ 84:
* י' חקק, ל' קסן, ו[[מיכל קרומר-נבו]] (עורכים), '''הכל מדיד? מבטים ביקורתיים על דירוג וכימות''', באר-שבע: הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2010.
* יעקב בייאר, מחקר באמצעות סיפורי חיים, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון, 2009.
* [http://www.bgu.ac.il/ICQM/ המרכז הישראלי למחקר איכותני], אוניברסיטת בן-גוריון.
| |||