הבדלים בין גרסאות בדף "עמוס קינן"

נוספו 10 בתים ,  לפני שנתיים
כתיבתו עסקה בעיקר בקשר אל אדמת [[ארץ ישראל]], אל נופה ומראותיה, אך באופן עקבי היה קינן בעד פשרה טריטוריאלית, והחל משנת [[1967]] נמנה עם הראשונים שהתנגדו לשליטה הישראלית ב[[יהודה שומרון וחבל עזה]]. עוד ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה חבר בקבוצת "[[הפעולה השמית]]" לצד [[אורי אבנרי]] [[נתן ילין מור]] ו[[בועז עברון]], שקראה להקמת פדרציה ישראלית-פלסטינית, במסמך שכונה "המנשר העברי".{{הערה|שם=Avneri|1=אורי אבנרי [http://zope.gush-shalom.org/home/he/channels/avnery/1249756876/ המאהב של ארץ ישראל] הספד לקינן באתר [[גוש שלום]]}}
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם קינן בגדוד [[חי"ר]] באזור [[לטרון]], והיה עד לגירוש תושבי הכפרים [[עמואס]], יאלו ובית נובא, במקום בו מצוי כיום [[פארק קנדה]]. קינן, שהסתייג מהגירוש ונסער ממנו, כתב דו"ח ציבורי שזכה לתהודה רבה. עם זאת, בימים שלאחר המלחמה קינן לא התנער מרוממות הרוח הלאומית שחצתה מפלגות, והצטרף לשמחה: "19 שנים חיכינו למלחמת השחרור האמיתית, למלחמה שתחזיר את כולנו לרוח של 1948, שתיישב את החשבונות שלא יושבו אז, שתחזיר למדינה את המטרות שלמענן קמה".
 
ב-[[1975]] היה, לצד אבנרי, ואישים כ[[מתי פלד]] ו[[לובה אליאב]], ממקימי "המועצה לשלום ישראל-פלסטין", וזאת כאשר הביטוי "פלסטיני" עדיין נחשב לביטוי קיצוני, וכאשר מעטים בלבד דיברו על הידברות עם ה[[פלסטינים]]. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, פעל בתנועות שמאל שונות, ופרסם בעיתונים גילויי דעת, ומודעות עצמיות שבהן תמך במטרות השמאל.