יחסים בילטרליים – הבדלי גרסאות

עריכה
(יצירת דף עם התוכן "בילאטרליות – היא מסלול ניהול יחסים פוליטיים, כלכליים, או תרבותיים בין שתי מדינות ריבוני...")
 
(עריכה)
בילאטרליותב[[דיפלומטיה]], המונח יחסים בילטרלים היאמתייחס מסלוללמסלול ניהול יחסים פוליטיים, כלכליים, או תרבותיים בין שתי מדינות ריבוניות. זאת, בשונה מפעילות אונילטראלית (פעילות חד צדדית הנעשית על ידי מדינה אחת) או מולטילאטרלית (פעילות רב-צדדית הנעשית על ידי מספר מדינות יחד). כשמדינות מכירות אחת בשנייה כמדינות ריבוניות ומסכימות על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהן, הן מחליפות נציגים דיפלומטיים, כגון שגרירים במטרה לכונן דיאלוגים ושיתופי פעולה. במסלול הבילאטרלי מדובר בהסכמים שנוגעים או מחייבים שני צדדים באופן הדדי.
 
הסכמים כלכליים כמו הסכמי סחר חופשי או הסכמים להגנה על משקיעים נחתמים על ידי שתי מדינו, הינם דוגמא שכיחה לבילטרליות. כיוון שרוב ההסכמים הכלכליים נבנים בהתאם למאפייניהם הייחודיים של 2 המדינות המתקשרות בהסכם, במטרה לאפשר למדינות אלו להעניק יחס מועדף אחת לשנייה בכניסה לשווקים הכלכליים של שתי המדינות, נדרשים כללים ספציפיים ולא כללי אצבע כלליים. לכן, דרך המסלול הבילאטרלי מדינות יכולות לגבש הסכמים ההולמים באופן מדוייק יותר את צרכיהן. בתחום הכלכלי, התקשרות עם מדינות בהסכמים בילאטרליים עשוייה להגדיל את עלויות העסקה, שכן כל מדינה תצטרך לנהל מו"מ מיוחד על הסכמי סחר במקום להצטרף להסכם שכבר גובש. למצב זה יתרון מובהק כאשר מדובר במדינה גדולה החותמת על הסכמים עם מדינות קטנות ובהתחשב בפערי המיקוח ביניהן במו"מ על ההסכמים הבילאטרליים באפשרותה לקנות השפעה רבה במדינות אלו, לעומת מו"מ מוליטלאטרלי המתאפיין בריבוי שחקנים ואינטרסים.
יחסים בילטרלים מתקיימים כאשר מדינות מכירות אחת בשנייה כמדינות ריבוניות ומסכימות על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהן. בפועל, הן מחליפות בניהן [[דיפלומט|נציגים דיפלומטיים]], כגון שגרירים, או מקיימות הסכמים ביטרליים שנוגעים או מחייבים את שני הצדדים באופן הדדי. הסכמים כלכליים כמו הסכמי סחר חופשי או הסכמים להגנה על משקיעים נחתמים על ידי שתי מדינות, הינם דוגמא שכיחה לבילטרליות. כיוון שרוב ההסכמים הכלכליים נבנים בהתאם למאפייניהם הייחודיים של 2 המדינות המתקשרות בהסכם, במטרה לאפשר למדינות אלו להעניק יחס מועדף אחת לשנייה בכניסה לשווקים הכלכליים של שתי המדינות, נדרשים כללים ספציפיים ולא כללי אצבע כלליים.
 
הסכמים כלכליים כמו הסכמי סחר חופשי או הסכמים להגנה על משקיעים נחתמים על ידי שתי מדינו, הינם דוגמא שכיחה לבילטרליות. כיוון שרוב ההסכמים הכלכליים נבנים בהתאם למאפייניהם הייחודיים של 2 המדינות המתקשרות בהסכם, במטרה לאפשר למדינות אלו להעניק יחס מועדף אחת לשנייה בכניסה לשווקים הכלכליים של שתי המדינות, נדרשים כללים ספציפיים ולא כללי אצבע כלליים. לכן, דרך המסלול הבילאטרלי מדינותמאפשר יכולותלמדינות לגבש הסכמים ההולמים באופן מדוייק יותר את צרכיהן. בתחום הכלכלי, התקשרות עם מדינות בהסכמים בילאטרליים עשוייה להגדיל את עלויות העסקה, שכן כל מדינה תצטרך לנהל מו"מ מיוחד על הסכמי סחר במקום להצטרף להסכם שכבר גובש. למצב זה יתרון מובהק כאשר מדובר במדינה גדולה החותמת על הסכמים עם מדינות קטנות ובהתחשב בפערי המיקוח ביניהן במו"מ על ההסכמים הבילאטרליים באפשרותה לקנות השפעה רבה במדינות אלו, לעומת מו"מ מוליטלאטרלי המתאפיין בריבוי שחקנים ואינטרסים.
6

עריכות