ויקיפדיה

איסר לובוצקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 22:
}}
 
'''איסר לובוצקי''' ([[כ"ג בכסלו]] [[ה'תרפ"ג]] – [[ג' באדר]] [[ה'תשס"ט]]; [[13 בדצמבר]] [[1922]] – [[27 בפברואר]] [[2009]]) היה [[פרטיזן]] וחבר [[בית"ר]], מפעילי ה[[מחתרת]] של [[גטו וילנה]], [[לוחם]] ו[[מפקד (תפקיד)|מפקד]] ב[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]]. שירת כ[[קצין]] גיוס ארצי של ה[[ארגון צבאי לאומי|אצהאצ"ל]] וראש קבוצה ב[[רמת גן]]. כיהן כ[[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] של [[תנועת החירות]].
 
==תולדות חייו==
===ילדותו ונעוריו===
נולד בעיר [[וילנה]] שב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] ל[[משפחה]] יהודית [[מסורתיים|מסורתית]]. אביו, היה איש עסקים מצליח, [[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטי]], וחבר בית"ר, וברוח זו חינכו הוריו, אלכסנדר ושושנה גם את אחיו הגדולים, ניוסה ויצחק. למד בגימנסיה העברית בוילנהבווילנה. כבר מנעוריו היה פעיל ב[[בית"ר]] והתקדם עד לתפקיד של [[מפקד פלוגה]]. במקביל גויס להיות פרח [[קצונה]] ב[[צבא]] ה[[פולין|פולני]].
 
===פלישת גרמניה לפולין===
בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[1939]] פלשה [[גרמניה]] לפולין ולובוצקי גויס ל[[פיקוד (מקצוע)|פיקוד]] על עמדת [[תצפית (צבא)|תצפית]] בחזית הצבא הפולני. הוא שירת במערכה הקצרה עד להפגזת העמדה מהאוויר, בה נהרגו רוב אנשי [[יחידה (צבא)|יחידתו]] והוא היה מהניצולים הבודדים.
לאחר כניעת פולין חולקה פולין בין גרמניה ל[[ברית המועצות]] על פי [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] ווילנה נשלטה על ידי [[ליטא]]. הוא שב לוילנהלווילנה, סיים את חוק לימודיו ונרשם ללימודי [[משפטים]].
 
===פלישת גרמניה לברית המועצות===
בשנת [[1941]] פלשה גרמניה ב[[מבצע ברברוסה]] ל[[ברית המועצות]] ותוך ימים ספורים כבשה את וילנה. בעיר הוקם ה[[גטו]]. יהודים נתפסו לעבודות כפייה ונלקחו באקציות מהגטו להשמדה ב[[פונאר]]. לובוצקי הצטרף ל[[ארגון הפרטיזנים המאוחד]] (פפא"ו ; FPO) שפעל נגד הגרמנים. הוא נאסר על ידי המשטרה המקומית ופגש בתא המעצר את [[יוסף גלזמן]], [[נציב בית"ר]] בליטא ומראשי [[ארגון הפרטיזנים המאוחד]]. גלזמן הסביר לו על מטרות הארגון ושיתף אותו בתוכניות חשאיות נוספות. לאחר שחרורו הגביר את פעילותו בארגון. ביום חיסול [[גטו וילנה]] נפתח [[מרד]] מצומצם ולובוצקי יצא מהגטו יחד עם קבוצה של כ-150 פרטיזנים בפיקודו של [[אבא קובנר]] דרך תעלות ה[[ביוב]] והצטרף לפרטיזנים שפעלו ב[[יער]]ות הסביבה.
 
לובוצקי חי ב[[גדוד]] פרטיזנים ביער, והשתתף בתקיפות על שיירות גרמניות ופשיטות על כפרים מקומיים. באחד הקרבות נפגע מ[[קליע]] ב[[רגל]]ו, ה[[טראומה גופנית|פצע]] הזדהם, [[חום הגוף|חום גופו]] עלה וחבריו הפרטיזנים חזו את מותו ואף כרו [[קבר]] עבורו. אולם אחות יהודיה פרטיזנית טיפלה בו בתחבושות עלים וב[[תרופה|תרופות]] שנלקחו ממשלוח גרמני והצילה את חייו{{הערה|1= יעל רייף, [http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/52082831.pdf הגורל מצלצל פעמיים], [[מעריב]], 15 באוגוסט 2012.}}. לימים בנה ה[[רופא]] של אותה [[אחות]] טיפל בנכדו של לובוצקי, עשהאל{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=Oqz4kL3B860 עשהאל לובוצקי מספר על סגירת המעגל ההיסטורית], [[גלי ישראל]]. {{וידאו}}}}, שנפצע ב[[מלחמת לבנון השנייה]]{{הערה|1=[[עשהאל לובוצקי]], '''[[מן המדבר והלבנון]]''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2008]], עמוד 193.}}.
 
לאחר שהגרמנים נסוגו גויס לובוצקי לשירות במשטרה החשאית של המשטר הסובייטי, ה[[נ.ק.ו.ד.]], בזכות שליטתו בשפות האזור ועלה בדרגות הקצונה בין היתר בזכות משימת התקפה עליה פיקד כפרטיזן. לימים קיבל על פעולה זו [[מדליה]] - "פרטיזן של מלחמת השחרור".
בשנת [[1945]] עלה בידו להשתחרר מהשירות ולשוב ל[[פולין]], שם נתמנה להיות ראש ארגון הבריחה בפולין מטעם [[בית"ר]]. לובוצקי ארגן כמה ספינות מעפילים ל[[ארץ ישראל]], ולאחר ששמע כי מלבד אחותו ניוסה, כל משפחתו נספתה עלה גם הוא בספינה מ[[רומניה]] ל[[ארץלארץ ישראל|ארץ]].
 
===פעילותו באצ"ל===
בארץבישראל השלים לובוצקי את לימודי המשפטים שלו ב[[תל אביב]], סיים אותם בהצטיינות ועבד למחייתו. זמן קצר לאחר הגעתו הוא נפגש בדירת מסתור עם [[מנחם בגין]] אותו הכיר עוד מתנועת [[בית"ר]]. בגין ביקש ממנו לזנוח את עבודתו ומינה אותו כקצין גיוס ארצי של ה[[אצ"ל]]. בתפקידו זה גייס כאלפיים חברי אצ"ל חדשים, ובמקביל היה ראש קבוצה ב[[רמת גן]]. באחת מהפעולות נעצר על ידי [[הבולשת הבריטית]] ועמד ל[[משפט (דין)|משפט]]. הוא ניצל את ידיעותיו המשפטיות ויצא זכאי בטענה שהתובע לא הביא ראיות לכך שהאצ"ל הוא [[ארגון טרור]]. כיוון שידע שייעצר במהרה במעצר מנהלי על ידי הבולשת הבריטית, חמק מ[[בית המשפט]], שינה את [[זהות]]ו והחליף את [[כתובת (מען)|כתובתו]].
 
לובוצקי השתתף ב[[התקפת שדות התעופה הבריטיים|התקפת האצ"ל על שדה התעופה הבריטי בלוד]], וב[[התקפת האצ"ל על יפו]].
בהגיע אוניית [[אלטלנה]] חבר לבגין בניסיון לגשר על הפערים בין האצ"ל ל[[ההגנה]].
ב[[מלחמת השחרור]] גויס ל[[חטיבת גולני]] ולחם ב[[קרב]]ות הבלימה בצפון הארץארץ ישראל.
 
[[קובץ:Iser Lubocki2.jpg|שמאל|ממוזער|260px|לובוצקי בימי [[קום המדינה]]]]
שורה 52:
לאחר תום קרבות [[מלחמת השחרור]] שירת עוד תקופה קצרה בתפקידי מטה ב[[צה"ל]]. לאחר שחרורו שב למקצוע עריכת הדין. הוא פתח משרד עצמאי, היה פעיל ב[[תנועת החירות]] וכיהן כיושב ראש ועדת הבחירות של התנועה וכיושב ראש בית הדין. בתפקידו כיושב ראש בית הדין של התנועה הכריע במשפט נגד [[שמואל תמיר]]{{הערה|1= [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=dcC2GvWVA%2BeRKsli1WdgKNeBB%2FCQ5i1xqO1BgMr8zrIbi9lwxBQQQzyNxNctJsvKYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1967%2F01%2F18&page=7&rtl=true אב ביה"ד של "חרות" הפריד הדיון בתיק "אמסטרדם"], [[מעריב]], 18 בינואר 1967.}} וגזר עליו הרחקה לזמן ממושך ממוסדות התנועה. בשנות השבעים נתמנה ל[[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] של תנועת החירות{{הערה|1= מ. בן שחר, [http://img2.tapuz.co.il/forums/1_167528414.pdf עו"ד איסר לובוצקי ז"ל - איש ההדר וציוני עד יומו האחרון], הירדן - עתון המחנה הלאומי, גיליון 225, 2009.}}, תפקיד אותו מילא עד שנת [[1992]]. לובוצקי גם היה חבר בארגון [[הבונים החופשיים]] וכיהן כנשיא ה[[לשכת בונים חופשיים|לשכה]] ב[[תל אביב]].
 
איסר לובוצקי נישא לרבקה (לבית משפחת בליזובסקי), [[ניצול השואה|ניצולת השואה]] ש[[ההעפלה|העפילה]] לארץלישראל ונולדו להם ארבעה ילדים. בנם, [[אלכס לובוצקי]], הוא [[פרופסור]] ל[[מתמטיקה]] וכיהן כ[[חבר כנסת]], ובנם [[ד"ר]] [[יצחק לובוצקי]] הוא [[שופט]] בבית הדין לעבודה ב[[תל אביב]]. בתם שושנה ויילר ובנם מרדכי לובוצקי הם [[רופא]]ים.
 
==לקריאה נוספת==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/איסר_לובוצקי"