אליהו שלמה זלמן בסאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא היה הנפח הראשון - דף שיחה. זה גם לא שנתנו אז תעודות הסמכה מטעם המדינה למי שעבור קורס נפחות.
שורה 47:
עם אבראהים פאשא קשר בסאן קשרי ידידות{{הערה|שם=שרגאי|}}. במקרה אחד, הזמין אותו פאשא כדי שיפתח את מעיין השילוח. מסופר שעשה זאת תוך סיכון חייו{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אברהם ב. ריבלין|כותרת=ירחון ״בית יעקב״, ירושלים • גליון המאה|כתובת=http://hebrewbooks.org/28275|תאריך=1967|עמודים=43}}}}. פאשא הוקיר את פועלו של אליהו, אשר ניצל הזדמנות זו להשפיע לטובת יהודי ירושלים. לאחר שנתן פאשא את הרישיון לבניית [[בית הכנסת החורבה]], גויס אליהו לעבודה, שכן היה פעיל ב[[כולל אברכים|כולל]] ואמן במקצועו. ה[[ערביי ישראל|ערבים]] שהתנגדו לבניית בית הכנסת, הפריעו לא פעם לפועלים במלאכתם. במשך תשע שנות הבנייה, היו שתי התקפות משמעותיות מצד הערבים. בהתקפה הראשונה, נפצע אליהו אך הוא המשיך לפעול למען הבנייה. הוא בנה את עמודי היסוד ובדק את עומק החפירה לשם הנחת היסודות. בספר "[[חזון ציון]]" מסופר כי אליהו תכנן "סולם חבלים" לשימוש הפועלים. הפועלים לא העזו לעלות בו עד שבאסאן, אז בשנות ה־60 לחייו, טיפס עליו והוכיח שהסולם חזק דיו{{הערה|שם=שרה ברנע|}}.
 
אליהו סייע רבות לתושבי ירושלים. הוא התקין [[לכידת חיות|מלכודות]] נגד החיות שחפרו בקברים ב[[הר הזיתים]] לאחר שנמצאו [[עצמות]] מחוץ ל[[קבר]]ים. כמו כן בנה כלובים לבקשת תושבי [[משכנות שאננים]], כשחיות טורפות הטרידו אותם{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[אברהם חיים אלחנני]]|כותרת=מרכבתו של השר מונטיפיורי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=search&text=%D7%91%D7%A1%D7%90%D7%9F#panel=document|תאריך=[[6 באוגוסט]] [[1967]]|עמודים=4|מידע נוסף=[[דבר (עיתון)|דבר]]}}}}. מסופר שבנה בעבור תושבי [[מאה שערים]] מלכודת נגד [[גנב]]ים. הוא חפר [[בור]] בפתח אחד השערים והניח בתוכו [[חמור]], ומעליו הקים [[סוכה]]. על פי סיפור זה, הגנב שעבר בסוכת השער נפל לבור, היישר על החמור אשר נשאו מחוץ לשכונה{{הערה|שם=שרה ברנע}}.
 
ב-1840 הקים [[משה מונטיפיורי|משה מונטפיורי]] את המבנה על [[קבר רחל]]{{הערה|{{ynet|משקפת|מאמא רחל: סיור לקבר רחל|4207328|27 במרץ 2012}}}}. אליהו הכין את הדלת ואת המפתח הגדול לקבר רחל אמנו על פי הזמנה מיוחדת של מונטיפיורי. שיטת הפתיחה הייתה סודית וידועה רק ל[[גבאי]] המקום{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=קובי פינקלר|כותרת=מטיילים אל קבר רחל בבית לחם|כתובת=http://www.93fm.co.il/radio/79897/|תאריך=[[17 באוקטובר]] [[2013]]|מידע נוסף=[[רדיו קול חי]]}}}}. הוא בנה דלת מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], מצופה בפסי [[מתכת]] לחיזוק. למנעול שהכין התאים שני [[מפתח (כלי)|מפתחות]] גדולים, בתוספת לשונית דקה מ[[ברזל]] שסייעה בפתיחה. המפתחות הופקדו בידי שמשי קבר רחל, ושמורים עד היום בידי משפחת מונזון האשכנזית ומשפחת בורלא הספרדית{{הערה|שם=שרה ברנע}}. בתחתית המנעול הנציח אליהו את שמו בכתובת: {{ציטוטון|מעשה ידי אליהו שלמה זלמן ברבי / זאב ש'[שנת] ה'ת"ר לא' [לאמנו] רחל}}{{הערה|שם=שרה ברנע|{{קישור כללי|הכותב=שרה ברנע|כותרת=המנעול על כפות בקבר רחל - אליהו זלמן באסאן חרש אומן מן היישוב הישן|כתובת=http://www.sarabarnea.co.il/wp-content/uploads/2015/05/etmol_238_barnea.pdf|עמודים=10–11|מידע נוסף=[[עת-מול]] גיליון 238}}}}. לאחר שמונטיפיורי סייר עם בסאן ב[[קבר שמעון הצדיק]] הוא הזמין אותו לעבור לגור ב[[לונדון]], אך בסאן השיב שהוא מעדיף את חיי הקודש בירושלים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=יוסף גבריאלי|כותרת=אנשי החזון ציון מספרים - ר' זלמן דוקטור ור' משה מונטיפיורי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1959%2F08%2F28&id=Ar00405&sk=4AC89B2E|תאריך=[[28 באוגוסט]] [[1959]]|עמודים=4|מידע נוסף=[[הצופה (ורשה)|הצופה]]}}}}.