הבדלים בין גרסאות בדף "שובבי"ם"

הוסרו 170 בתים ,  לפני שנתיים
הגהה, ויקיזציה
(הגהה, ויקיזציה)
'''שובבי"ם''' הוא ביטויכינוי המורכבלשישה מ[[ראשישבועות תיבות|ראשישבהם התיבות]]קוראים שלאת שש ה[[פרשת השבוע|פרשות השבוע]] הראשונות שבב[[שמות|ספר שמות]]: [[פרשת שמות|שמות'''ש'''מות]], [[פרשת וארא|וארא'''ו'''ארא]], [[פרשת בא|בא'''ב'''א]], [[פרשת בשלח|בשלח'''ב'''שלח]], [[פרשת יתרו|יתרו'''י'''תרו]], ו[[פרשת משפטים|משפטים'''מ'''שפטים]]. המינוח "ימי השובבי"ם" מתייחס לתקופה בה [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[תורה]] את הפרשות הללו. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי [[חנוכה]] ומסתיימת לקראת ראש חודש [[אדר]]. ב[[שנה מעוברת]] תקופה זו מתארכת אל תוך חודש [[אדר א']] ונקראת '''שובבי"ם ת"ת''' על שם שתי הפרשות הבאות: [[פרשת תרומה|תרומה'''ת'''רומה]], ו[[פרשת תצוה|תצוה'''ת'''צוה]].
 
בעבר רווח מנהג לצום בימי השובבי"ם או בחלקם. כן קיים מנהג לקיים בימים אלו [[תענית דיבור]].{{הערה|{{דבר||צום שובבים ותענית דיבור|1961/02/17|00317}}}}
 
== היסטוריהמקור התענית ==
המקור הראשון לתענית בימי השובביםהשובבי"ם הוא מעדות של הרב [[יוסף אוסטרייכר]] שהעיד שהמנהג ב[[אוסטריה|באוסטרייךאוסטרייך]] להתענות בשנהב[[שנה מעוברת]] שמונה תעניות כלבכל [[יום חמישי]], בפרשיות אלו. ועלהרב אוסטרייכר העיד כי רבו, בעל [[תרומת הדשן]], העיד שהיההיה צם בימים אלו.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8859&st=&pgnum=116 לקט יושר עמוד 116]}} גם בספר המנהגים לר' [[יצחק אייזיק מטירנא|יצחק טירנא]] נכתב שנוהגים להתענות ביום חמישי בכל שבוע בימי השובבי"ם בשנים מעוברות.{{הערה|הגהות מנהגים פורים אות י'}} מנהג זה הובא בספר [[אברהם אבלי הלוי גומבינר|מגן אברהם]] על השולחן ערוך.{{הערה|סימן תרפה בהקדמה}}
 
==תקופת השובבי"ם ב[[קבלה]]בקבלה==
גם בספר המנהגים לר' [[יצחק אייזיק מטירנא|יצחק טירנא]] כתב שנוהגים להתענות כל שבוע תענית אחת ביום חמישי בימי השובבים בשנים מעוברות. [הגהות מנהגים פורים אות י']
על פי ה[[קבלה]], תקופת השובבי"ם מסוגלת מאוד לכפרת עוונות ולכל שבוע יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט: [[פרשת שמות|שמות]] – תיקון [[שישים ריבוא]]; [[פרשת וארא|וארא]] – תיקון [[נידה]]; [[פרשת בא|בא]] – תיקון "גויה"; [[פרשת בשלח|בשלח]] – תיקון [[כעס]]; [[פרשת יתרו|יתרו]] – תיקון [[גאווה]]; [[פרשת משפטים|משפטים]] – תיקון [[כיבוד אב ואם]].
 
לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}} בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' נהגו לערוך תפילה מדי שבוע בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובל]] הרב [[דוד בצרי]]){{מקור}} וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
מנהג זה הובא בספר [[אברהם אבלי הלוי גומבינר|מגן אברהם]] על השולחן ערוך [סימן תרפה בהקדמה].
 
תקופת השובבי"ם בקבלה נחשבת כמסוגלת מאוד לכפרת עוונות וע"פ הסוד{{דרוש מקור}} יש לכל שבוע בתקופה השובבי"ם יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט (תיקון [[שישים ריבוא]], תיקון [[נידה]], תיקון "גויה", תיקון [[כעס]] ו[[גאוה]], תיקון [[כיבוד אב ואם]] בהתאמה). לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים ל[[תענית]]) שיינתן ל[[צדקה]]. את הפדיון לחטא עורכים ב[[תפילת מנחה]] של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "[[עננו]]" של ה[[שלום שרעבי|רש"ש]]. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי ה[[שליח ציבור]]). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
==תקופת השובבי"ם ב[[קבלה]]==
תקופת השובבי"ם בקבלה נחשבת כמסוגלת מאוד לכפרת עוונות וע"פ הסוד{{דרוש מקור}} יש לכל שבוע בתקופה השובבי"ם יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט (תיקון [[שישים ריבוא]], תיקון [[נידה]], תיקון "גויה", תיקון [[כעס]] ו[[גאוה]], תיקון [[כיבוד אב ואם]] בהתאמה). לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים ל[[תענית]]) שיינתן ל[[צדקה]]. את הפדיון לחטא עורכים ב[[תפילת מנחה]] של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "[[עננו]]" של ה[[שלום שרעבי|רש"ש]]. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי ה[[שליח ציבור]]). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
 
כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}} בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' נהגו לערוך תפילה מדי שבוע בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובל]] הרב [[דוד בצרי]]){{מקור}} וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
 
==תקופת השובבי"ם בחסידות==
ב[[תנועת החסידות]] נהוג להמעיט פחות באספקטבהיבט הקבלי והמעשי של הצום המחליש, זאת מכיוון שאדם צם יכול ללמוד פחות מחמת חולשתו. במרבית החסידויות נהוג להרבות בשעות הלימוד וה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ולהשתדל שלא לדבר בהן כלל. החל מחמש שעות לימוד רצופות רק בימי חמישי (כמו ב[[חסידות ערלוי]]) ועד לקבלת תעניות בכל הימים והגברת הלימוד. בין החסידויות הבולטות במנהגי התקופה (עד כדי דמיון ל[[חודש אלול]]) היא [[חסידות סאטמר]] וכן [[חסידות סלונים]], של[[אדמו"ר|רבה]] הראשון, רבי [[אברהם וינברג (הראשון)|אברהם וינברג]], מיוחסת ההחלטה להמיר את התעניות בלימוד תורה חמש שעות ברציפות, ללא הפסקה באוכל, שתייה או דיבור. בישיבת [[חסידות סלונים]] ([[ישיבת בית אברהם]]) נהוג ללמוד מדי יום פעמיים 5 שעות ברציפות ופעם נוספת 3 שעות ברציפות.
 
== לימוד הלכות טהרה בימי השובבי"ם ==
בשנים האחרונות ישקמה תנועה רחבה ללימוד הלכות [[טהרת המשפחה]] בימי השובבי"ם. לחזורמדי שנה בתקופה זו, מפעל השובבי"ם העולמי עלמסדר [[טהרתומפרסם שיעורים ברחבי העולם. הלימוד מתמקד בחזרה על המשפחה|הלכות [[נידה]] שב[[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] חלק ב' (נקראת גם כן הלכות טהרה), הלכות אלוהרלוונטיות נוגעיםלימינו למעשהאנו ולכן יש צורך לחזור עליהםעליהן מפעם לפעם. מפעלבעקבות השובבי"םהיוזמה העולמימשתתפים שע"י ארגון שיעורי תורה המציאו יוזמה לעודד את החזרה על הלכותבשיעורים אלו בימי השובב"ים מדי שנה, הם מסדרים שיעורים ומפרסמים מודעות ברחבי העולם עם סדרי השיעורים, בעקבות יוזמה זו משתתפים למעלה מ-50,000 איש{{הערה|[http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1289 מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן]}} בשיעורים אלו.
 
==קישורים חיצוניים==