רענן ויץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
מ ←קורות חייו: הגהה |
||
שורה 5:
נולד ב[[רחובות]] במשפחה בת שלושה בנים ל[[יוסף ויץ]] ולרוחמה אלטשולר, בתו של [[יצחק זאב אלטשולר]] (מאנשי [[העלייה הראשונה]]). הוא למד ב[[הגימנסיה העברית בירושלים|גימנסיה העברית בירושלים]] ואחר כך למד [[אגרונומיה]] ב[[אוניברסיטת פירנצה]] (1932–1937). כשחזר לארץ ישראל עם תואר [[דוקטור]] התחיל לעבוד במחלקת ההתיישבות ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. בתפקידו הראשון היה מדריך אזורי של ישובי [[עמק בית-שאן]] בימי "[[חומה ומגדל]]". בשנת [[1941]] התגייס ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] ושירת ביחידת מודיעין מיוחדת שהורכבה מדוברי איטלקית והוקמה לקראת הפלישה לאיטליה.
כשהשתחרר מונה על ידי ראש מחלקת ההתיישבות [[אליעזר קפלן]] להיות מזכיר המחלקה ולקח חלק מרכזי בפעולות התיישבותיות כמו הקמת [[11 הנקודות]] ב[[נגב]]. ב[[מלחמת העצמאות]] היה מנהל מפכ"מ (מפעלי הכימיה, הגוף שהפך ברבות הימים ל[[תע"ש]]). ב-[[1949]] מונה
ויץ הגה רעיונות רבים ששינו את פני
בשנים [[1961]] עד [[1966]] כיהן כיושב ראש המכון לחקר החקלאות
רענן ויץ נחשב אחד המומחים החשובים בעולם בתחום תכנון הפיתוח בכלל והתכנון האזורי בפרט. ספריו בנושאים אלו תורגמו לשפות רבות, בהן [[קוריאנית]], [[
ויץ היה נשוי ל[[שולמית לסקוב]] למספר שנים. לאחר מכן נישא לרבקה לבית שכטמן. רענן ויץ הוא אביהם של [[יחיעם ויץ]],
אחיו, [[יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח)|יחיעם]], היה מפקד ב[[פלמ"ח]] שנהרג ב[[ליל הגשרים]]. על שמו נקרא בנו של רענן, ההיסטוריון [[יחיעם ויץ]].
שורה 19:
בשנת [[1990]] הוענק לויץ [[פרס ישראל]] על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנימוקי השופטים נכתב כי הפרס הוענק לו על תרומתו הייחודית ורבת ההשראה לעיצוב תפיסה תכנונית והתיישבותית, ועל היותו דמות מרכזית בעיצוב מפת ההתיישבות במדינת ישראל ובהנהגת המפעל ההתיישבותי.
ויץ נפטר בשנת 1998
== בין ספריו ==
|