רענן ויץ – הבדלי גרסאות

נולד ב[[רחובות]] במשפחה בת שלושה בנים ל[[יוסף ויץ]] ולרוחמה אלטשולר, בתו של [[יצחק זאב אלטשולר]] (מאנשי [[העלייה הראשונה]]). הוא למד ב[[הגימנסיה העברית בירושלים|גימנסיה העברית בירושלים]] ואחר כך למד [[אגרונומיה]] ב[[אוניברסיטת פירנצה]] (1932–1937). כשחזר לארץ ישראל עם תואר [[דוקטור]] התחיל לעבוד במחלקת ההתיישבות ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. בתפקידו הראשון היה מדריך אזורי של ישובי [[עמק בית-שאן]] בימי "[[חומה ומגדל]]". בשנת [[1941]] התגייס ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] ושירת ביחידת מודיעין מיוחדת שהורכבה מדוברי איטלקית והוקמה לקראת הפלישה לאיטליה.

 

 

 

 

 

 

אחיו, [[יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח)|יחיעם]], היה מפקד ב[[פלמ"ח]] שנהרג ב[[ליל הגשרים]]. על שמו נקרא בנו של רענן, ההיסטוריון [[יחיעם ויץ]].

בשנת [[1990]] הוענק לויץ [[פרס ישראל]] על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנימוקי השופטים נכתב כי הפרס הוענק לו על תרומתו הייחודית ורבת ההשראה לעיצוב תפיסה תכנונית והתיישבותית, ועל היותו דמות מרכזית בעיצוב מפת ההתיישבות במדינת ישראל ובהנהגת המפעל ההתיישבותי.

 

 

== בין ספריו ==