קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|פרעוני השושלת ה-18]]‬ ערכו מספר מסעות מלחמה בלבנט.{{הערה|1=פולוצקי, עמ' 17}} המקורות המצרים לא מספקים לנו מידע מדויק באשר להתרחשויות הפוליטיות ערב מסעו של תחותמס למגידו. כל שאנו יודעים הוא, כי ככל הנראה מספר ערי-מדינה בכנעו וב[[הסהר הפורה|סהר הפורה]] [[מרד]]ו במצרים ויצרו ברית נגדה בראשות מלך קדש אשר על נהר האורונטוס.{{הערה|1=Pritchard, עמ' 235-236}}
 
בשנת 22 למלכו, יצא תחותמס השלישי למסע נגד ברית המלכים המורדים. צבאו יצא מ[[מבצר|מצודת]] [[גבול]] בשם ת'ארו, בחלקה המזרחי של [[הדלתא של הנילוס|דלתת הנילוס]], ולאחר עשרה ימי צעידה הגיע ל[[עזה]]. למחרת המשיכו למקום הנקרא [[יחם]] - ככל הנראה באזור צפון [[השרון]], לשם הגיעו כעבור יום11 ימי צעידה נוסףנוספים.{{הערה|1=לדיון מקיף על זיהוי הדרכים הנידונות, ותחנות העצירה ראה פולוצקי עמ' 19 ואילך, ו[[יוחנן אהרוני]], עמ' 125-127}}{{הערה|שם=ואלך|[[יהודה ואלך]], '''אתרי קרבות בארץ ישראל''', [[הוצאת כרטא]], [[ירושלים]], 2000, עמ' 161-162}}
 
חוקרים נדרשו לפתרון סוגיית הזמן אשר נדרשה לצבא מצרים לגמוע את המרחק שבין עזה ליחם העומד על 128 ק"מ, כמחצית מהמרחק בין ת'ארו לעזה (240 ק"מ). על פי המקורות המצרים נדרשו לצבאו של תחותמס 11 ימים על מנת לגמוע כמחצית מהמרחק אשר גמעו עם צאתם לכיוון עזה בעשרה ימים. סוגיה זאת ניתן להסביר על ידי "התעכבותו" של תחותמס בהכנעת ערים כנעניות אחרות באזור, דוגמת [[תל גזר|גזר]] ו[[יפו]].{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. [[2002]], p.17. ISBN 978-0472067398.}}
 
ביחם ערך תחותמס מועצת מלחמה בה נידונו דרכי התקדמות אפשריים אל מחנה המורדים שנמצא ב[[עמק יזרעאל]], בקרבת ה[[עיר]] מגידו. על פי ה[[טקסט]] המצרי, שרי המלחמה של תחותמס הציעו שתי [[דרך|דרכים]] עוקפות למגידו:{{הערה|שם=ואלך}}
# '''דרך צפונית''' - עברה בו[[ואדי מילק]] דרך עיר בשם "צפת", ובקרבת [[תל יקנעם|יקנעם]].
# '''דרך דרומית''' - עברה ב[[עמק דותן]] ובקרבת [[תענך]].
אך תחותמס בחר בדרך השלישית והמרכזית שעברה ב[[נחל עירון]]. דרך זאת, אשר הובילה ישירות למגידו נחשבה לקצרה יותר, אך גם למסוכנת יותר, היות שהייתה צרה מאוד ולא אפשרה את התפרסות הצבא המצרי. תחותמס הניח כי אם שרי המלחמה שלו העדיפו לבחור את אחת משתי הדרכים המוזכרות לעיל, בוודאי יניחו זאת גם אויביו ויציבו בפתחן את צבאם כנגדו. לכן בתקווה שכוחות הברית לא יצפו לו בחר בנתיב המרכזי.{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.18. ISBN 978-0472067398.}}
 
שלושה ימים לאחר שהגיעו ליחם, יצא [[צבא מצרים העתיקה|הצבא המצרי]] צפונה לעבר מגידו. כשהגיעו לב"עַרוּנַה" (תל ערה) שנמצאה מרחקבנחל מספרעירון ק"מ מדרום למגידו, הקימוחנו המצרים [[בסיסלמשך צבאי|מחנה]]לילה ונערכוויום ל[[התקפהלמחרת (צורתהמשיכו קרב)|התקפה]]לכיוון מכיוון דרום-מערבמגידו.{{הערה|שם=ואלך}}{{הערה|יובל גדות,המעבר דודבנחל אילן,עירון אליהצר ינאי,ערך יותםזמן סופררב, '''שתישכן מערותבהגיעו קבורהלאזור מתקופתעינות הברונזהקיני, התיכונהשבפתח והמאוחרתנחל ליד תל ערה'''עירון, [[קדמוניות]],נערך 137,צבאו של ,2009,תחותמס עמוד 26ללילה.{{ש}}
בבוקר למחרת נערכו המצרים ל[[התקפה (צורת קרב)|התקפה]] מכיוון דרום-מערב למגידו.{{הערה|שם=ואלך}}{{הערה|יובל גדות, דוד אילן, אלי ינאי, יותם סופר, '''שתי מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ליד תל ערה''', [[קדמוניות]], 137, ,2009, עמוד 26}}{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.19. ISBN 978-0472067398.}}
 
==מהלך הקרב==