קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 30:
| מפה=
|שם=קרב מגידו}}
'''קרב מגידו''' הוא [[קרב]] שנערך ב[[המאה ה-15 לפנה"ס|מאה ה-15 לפנה"ס]]{{הערה|1שם=hebrewRTL-a|קיימות מחלוקת רבות בין החוקרים לגבי התאריך המדויק, במשך השנים הועלו מספר תאריכים במחקר בה: 1468 ו-1479 לפנה"ס.}} בין [[תחותמס השלישי]] [[פרעה]] [[מצרים העתיקה|מצרים]] וברית של [[עיר מדינה|ערי-מדינה]] [[כנען|כנעניות]] ב[[לבנט]] בראשות [[מלך]] [[קדש (ארנת)|קדש]], אשר שכנה על גדות [[נהר]] ה[[אורונטס]], ובתמיכת [[ממלכת מיתני]].{{הערה|שם=hebrewRTL-b|רבקה גונן, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, כרך 7 עמוד 98.}}
 
הדיווח ה[[היסטוריה|היסטורי]] היחיד שבידינו הוא זה של הצד המצרי, כפי שמופיע במספר [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] - החשובות שבהן היא כתובת שנחקקה על גבי [[מקדש]] [[אמון (אל)|אמון]] ב[[כרנך]] ו[[אסטלה]] שנתגלתה ב[[נוביה]].{{הערה|1=Pritchard, pp. 235-238.}}
 
==הרקע הפוליטי והמסע אל מגידו==
[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|פרעוני השושלת ה-18]]‬ ערכו מספר מסעות מלחמה בלבנט.{{הערה|1שם=hebrewRTL-c|פולוצקי, עמ' 17.}} המקורות המצרים לא מספקים לנו מידע מדויק באשר להתרחשויות הפוליטיות ערב מסעו של תחותמס למגידו. כל שאנו יודעים הוא, כי ככל הנראה מספר ערי-מדינה בכנעו וב[[הסהר הפורה|סהר הפורה]] [[מרד]]ו במצרים ויצרו ברית נגדה בראשות מלך קדש אשר על נהר האורונטוס.{{הערה|1=Pritchard, עמ' 235-236.}}
 
בשנת 22 למלכו, יצא תחותמס השלישי למסע נגד ברית המלכים המורדים. צבאו יצא מ[[מבצר|מצודת]] [[גבול]] בשם ת'ארו, בחלקה המזרחי של [[הדלתא של הנילוס|דלתת הנילוס]], ולאחר עשרה ימי צעידה הגיע ל[[עזה]]. למחרת המשיכו למקום הנקרא [[יחם]] - ככל הנראה באזור צפון [[השרון]], לשם הגיעו כעבור 11 ימי צעידה נוספים.{{הערה|1שם=hebrewRTL-d|לדיון מקיף על זיהוי הדרכים הנידונות, ותחנות העצירה ראה פולוצקי עמ' 19 ואילך, ו[[יוחנן אהרוני]], עמ' 125-127.}}{{הערה|שם=ואלךhebrewRTL-e|[[יהודה ואלך]], '''אתרי קרבות בארץ ישראל''', [[הוצאת כרטא]], [[ירושלים]], 2000, עמ' 161-162.}}
 
חוקרים נדרשו לפתרון סוגיית הזמן אשר נדרשה לצבא מצרים לגמוע את המרחק שבין עזה ליחם העומד על 128 ק"מ, כמחצית מהמרחק בין ת'ארו לעזה (240 ק"מ). על פי המקורות המצרים נדרשו לצבאו של תחותמס 11 ימים על מנת לגמוע כמחצית מהמרחק אשר גמעו עם צאתם לכיוון עזה בעשרה ימים. סוגיה זאת ניתן להסביר על ידי "התעכבותו" של תחותמס בהכנעת ערים כנעניות אחרות באזור, דוגמת [[תל גזר|גזר]] ו[[יפו]].{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. [[2002]], p.17. ISBN 978-0472067398.}}
 
ביחם ערך תחותמס מועצת מלחמה בה נידונו דרכי התקדמות אפשריים אל מחנה המורדים שנמצא ב[[עמק יזרעאל]], בקרבת ה[[עיר]] מגידו. על פי ה[[טקסט]] המצרי, שרי המלחמה של תחותמס הציעו שתי [[דרך|דרכים]] עוקפות למגידו:{{הערה|שם=ואלךhebrewRTL-e}}
# '''דרך צפונית''' - עברה בו[[ואדי מילק]] דרך עיר בשם "צפת", ובקרבת [[תל יקנעם|יקנעם]].
# '''דרך דרומית''' - עברה ב[[עמק דותן]] ובקרבת [[תענך]].
אך תחותמס בחר בדרך השלישית והמרכזית שעברה ב[[נחל עירון]]. דרך זאת, אשר הובילה ישירות למגידו נחשבה לקצרה יותר, אך גם למסוכנת יותר, היות שהייתה צרה מאוד ולא אפשרה את התפרסות הצבא המצרי. תחותמס הניח כי אם שרי המלחמה שלו העדיפו לבחור את אחת משתי הדרכים המוזכרות לעיל, בוודאי יניחו זאת גם אויביו ויציבו בפתחן את צבאם כנגדו. לכן בתקווה שכוחות הברית לא יצפו לו בחר בנתיב המרכזי.{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.18. ISBN 978-0472067398.}}
 
שלושה ימים לאחר שהגיעושהגיע ליחם, יצא [[צבא מצרים העתיקה|הצבא המצרי]] צפונה לעבר מגידו. ב"עַרוּנַה" (תל ערה) שנמצאה בנחל עירון חנו המצרים למשך לילה ויום למחרת המשיכו לכיוון מגידו. המעבר בנחל עירון הצר ערך זמן רב, שכן בהגיעו לאזור עינות קיני, שבפתח נחל עירון, נערך צבאו של תחותמס ללילה. בבוקר למחרת נערכו המצרים ל[[התקפה (צורת קרב)|התקפה]] מכיוון דרום-מערב למגידו.{{שהערה|שם=hebrewRTL-e}}{{הערה|שם=hebrewRTL-f|יובל גדות, דוד אילן, אלי ינאי, יותם סופר, '''שתי מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ליד תל ערה''', [[קדמוניות]], 137, ,2009, עמוד 26.}}{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.19. ISBN 978-0472067398.}}
בבוקר למחרת נערכו המצרים ל[[התקפה (צורת קרב)|התקפה]] מכיוון דרום-מערב למגידו.{{הערה|שם=ואלך}}{{הערה|יובל גדות, דוד אילן, אלי ינאי, יותם סופר, '''שתי מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ליד תל ערה''', [[קדמוניות]], 137, ,2009, עמוד 26}}{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.19. ISBN 978-0472067398.}}
 
==מהלך הקרב==
ביוםנראה שלמחרתכי הימורו של תחותמס הצליח; הכנענים לא ציפו לבואו של הצבא המצרי מכיוון נחל עירון, תקףשכן עיקר צבאם נערך באזור תענך וואדי מילק. הצבא המצרי תקף את הכח הקטן של המורדים אשר הושאר באזור מגידו בעמק הצר מאחורי מגידוהעיר, במקום בו לא יכלו ה[[מרכבה (רכב)|מרכבות]] של צבא הברית תמרן[[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|לתמרן]]. אין בידינו פרטים מדויקים על מהלך הקרב עצמו), אולם נראה כי לאחר חציית עינות קיני פיצל תחותמס את צבאו לשתי זרועות; זרוע אחת תקפה מכיוון צפון-מערב למגידו, בעוד שהשנייה מכיוון דרום-מזרח. המקור המצרי מוסר כי ההתקפה המצרית בהנהגת המלך הצליחה - המורדים נשברו והחלו לנוס לעבר מגידוהעיר, כשהם מותירים מאחוריהם את מרכבותמרכבותיהם, [[סוס הבית|סוסיהם]], [[זהב]]ם ו[[רכוש]]ם. החיילים המצרים פשטו על מחנה האויב והחלו לבוז שלל, ובכך אפשרו למורדים [[נסיגה והשהייה|לסגת]] אל תוך העיר מגידו ו[[ביצורים|להתבצר]] בה במקום לרדוף אחריהם לתוך העיר ולחסלם באותו היום.{{הערה|שם=קרבות מגידו|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, pp.20-21. ISBN 978-0472067398.}}
 
תחותמס הטיל על העיר [[מצור]] שנמשך שבעה חודשים ובסופו היא [[כניעה|נכנעה]].{{הערה|שם=קרבות מגידו}} ה[[ראש מדינה|שליטים]] המורדים [[שבועת אמונים|נשבעו אמונים]] לתחותמס, העבירו לו [[מס]] כבד בזהב וברכוש ולבסוף הורשו לשוב לעריהם.
 
==תוצאות==
[[קובץ:Thutmose III at Karnak.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט ממקדש [[כרנך]] המתאר את [[תחותמס השלישי]] משסע את אויביו ה[[כנען|כנענים]] שנשבו בקרב מגידו]]
על פי המקורות המצריים ה[[ניצחון]] היה מוחץ ומושלם. בעקבות ניצחונו הקים תחותמס השלישי מערך מנהלי-שלטוני בכנען. הוא השאיר את השלטון הישיר על הערים בידי השליטים המקומיים, אולם מספר ערים הופקעו והוקמו בהם מרכזים שלטוניים ישירים של מצרים. העיר ששימשה כמרכז השלטון המצרי בכנען הייתה [[עזה]], במקביל הופקעו ערים נוספות ביניהן: [[יפו]], [[בית שאן]], [[ינועם]], [[כומידו]] ב[[בקעת הלבנון]], וב[[חוף]] ה[[פיניקים|פיניקי]] [[צומור]] ואולזה.{{הערה|שם=hebrewRTL-g|מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 99.}}
 
בשנים שלאחר קרב מגידו ערך תחותמס מסעות לאזור הלבנט כמעט בכל שנה משנות מלכותו.{{הערה|1שם=hebrewRTL-h|Pritchard עמ' 234 וראה טקסטים על מסעותיו האחרים -שם עמ' 238-241, ודיון על זיהוי גאוגרפי של המקומות אותם כבש - אהרוני, עמ' 127–135.}}
 
==לקריאה נוספת==
שורה 76 ⟵ 75:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
{{מגידו}}