הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי קידר (איש מודיעין)"

מ
הסרת קישורים עודפים
מ (בוט החלפות: {{ס:\1|)
מ (הסרת קישורים עודפים)
{{פירוש נוסף|נוכחי=איש מודיעין ישראלי שהורשע ברצח|אחר=מזרחן|ראו=[[מרדכי קידר (מזרחן)]]}}
{{אין תמונה|גבר}}
'''מרדכי קידר''', המכונה '''האסיר איקס''' (נולד ב-[[19 בנובמבר]] [[1929]]), הוא איש [[מודיעין צבאי|מודיעין]] [[ישראלי]] שהורשע ב[[רצח]] ובשוד של סייען יהודי, בעת ששהה ב[[ארגנטינה]] בהכנה ליציאתו לארץ היעד.
 
===שחרורו===
ב-[[1 באפריל]] [[1974]], שוחרר קידר ממאסרו ובתחילת שנת [[1975]] עזב את ישראל וירד ל[[ארצות הברית]]. על הנסיבות שהביאו לשחרורו סופר שבעקבות פגישה מקרית בין בנו של קידר, ארז, חייל מצטיין ששירת בסיירת השריון בקרבות התעלה ב[[מלחמת יום הכיפורים]], לבין מפקד גייסות השריון [[אברהם אדן]], הורה הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] לשחרר את מרדכי קידר. [[צבי ענבר]], לעומת זאת, סיפר שכבר ב-[[29 באוגוסט]] [[1973]] עלה שמו של קידר לדיון ב[[ועדת שחרורים|וועדת שחרורים]], שהתכנסה, בהתאם להוראות סעיף 509 ל[[חוק השיפוט הצבאי]], תשט"ו-1955, כנוסחו דאז, מדי חצי שנה; והחליטה לשחררו. ההחלטה של ועדת השחרורים, שהתכנסה לראשונה בראשות צבי ענבר, בה היו שותפים אל"ם במילואים אשר טורפז ואל"ם במילואים מרדכי פעיל, הייתה בניגוד להחלטות של ועדות השחרורים הקודמות שדנו בעניינו של קידר. ב-[[25 בינואר]] [[1974]] הודיעה הוועדה לקידר על החלטתם וב-[[26 בינואר]] הועברה ההחלטה לרמטכ"ל, [[דוד אלעזר]], אשר אמר שלמרות התנגדות של גורמים שונים, אין בדעתו להתערב בשיקול דעתה של הוועדה.
 
קידר שינה את שמו לבן חורין ומתגורר ב[[לוס אנג'לס]]. היה נשוי לפסלת תמר דנציגר, בתו של הפסל [[יצחק דנציגר]].
בשנת [[1995]] החליט מרדכי קידר לבקש [[משפט חוזר]], כדי להוכיח, לדבריו, את חפותו. לאחר שקידר פנה לרשויות השיפוט של [[צה"ל]] בבקשה לעיין בתיק המשפט שלו משנת 1957, התברר, בראשית שנת [[1996]], כי לא ניתן למצוא את התיק. קידר, שטען כי נפל קרבן למאבקי כוח בין הזרועות השונות של [[קהילת המודיעין הישראלית|קהילת המודיעין]], ראה באבדן התיק ראיה לטענותיו.
 
בשנת [[1999]] הגיש קידר בקשה ל[[בית הדין הצבאי לערעורים]] לקיום משפט חוזר בעניינו. תוך כדי כך הופיעה ב-[[10 בדצמבר]] [[1999]] במוסף השבועי של העיתון "[[הארץ]]", כתבה מפורטת מפרי עטו של אביחי בקר באשר לשוד הבנק בעפולה. הכתבה התבססה על גילויים ווידויים מפי חלק משותפיו של קידר למעשה זה.
 
ב-[[15 בינואר]] [[2001]] הוחלט כי נשיא [[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב]], [[אורי גורן]], הוא שידון בבקשת קידר במסגרת שירות [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] שבו הוענקה לו דרגת [[אלוף]]. ב-[[17 בפברואר]] [[2002]] התקיים הדיון הראשון בבקשתו של קידר. פרקליטו טען כי הראיה המרכזית המצדיקה משפט חוזר היא הדו"ח של הרופא המשטרתי בארגנטינה שבדק את גופת הנרצח. בדו"ח ציין הרופא כי הרצח בוצע 10 עד 12 שעות לפני שנמצאה הגופה, דהיינו בין השעות 22:00 ו-24:00. במשפטו של קידר נקבע כי לגבי שעות אלה היה לקידר [[אליבי]]. הפרקליט טען כי הרופא לא נחקר במשפטו של קידר וממצאיו לא נסתרו. לדבריו, ביקרו קידר ופרקליטיו בארגנטינה בשנת [[1997]] וחקרו את הרופא. התובע הצבאי טען כי גם הרופא בארגנטינה לא יכול היה, בנסיבות המקרה, לקבוע את שעת המוות. הוא ביקש לדחות את בקשת קידר למשפט חוזר גם בגלל השיהוי הרב בהגשתה מאז שנת [[1975]], שבה הצהיר קידר, על פי פרסומים שהציג התובע, כי הוא עומד לדרוש משפט חוזר. השופט גורן פסק כי הוא דוחה את הבקשה לקיום משפט חוזר.