תקיפת המטכ"ל הסורי – הבדלי גרסאות

| מלחמה=[[מלחמת יום הכיפורים]]

| תמונה=[[קובץ:F-4E_Israel_HAPIM0321.jpg|מרכז|250px]]

| כיתוב=F-4 פנטום של חיל האוויר הישראלי מהדגם שהשתתף במבצע

לפיכך החליטה [[ממשלת ישראל]], חרף הצורך הדחוף ב[[סיוע אווירי]] לכוחות הקרקע, ליזום תקיפה אווירית נגד מטרה אסטרטגית וסמלית בעומק סוריה, להרתיע בכך את [[המלך חוסיין]] מהצטרפות למלחמה, ולאותת לסוריה כי המשך הלחימה עתיד לגבות ממנה מחיר כבד וכי שיגור רקטות הפרוג היא חריגה מכללי המשחק במלחמה. סגן הרמטכ"ל דאז, [[ישראל טל]], העיד לימים כי מטרת התקיפה הייתה גם לערער משמעותית את נחישות הסורים להוסיף ולהילחם, נוכח המצב הקשה של כוחות צה"ל בחזית הצפון.{{הערה|1=[[עפר שלח]], "'''המגש והכסף'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2003]], עמוד 32.}}.

המשימה הוטלה על [[טייסת 119]] - '''טייסת העטלף'''. רס"ן [[ארנון לבושין]] (לימים לפידות), סגן מפקד טייסת העטלף, פיקד על שתי רביעיות מטוסי הפנטום מן הטייסת שהוקצו למשימה. המטוסים המריאו בשעה 11:30 מבסיס [[תל נוף]] וטסו צפונה בגובה נמוך מעל [[הים התיכון]], כדי לחמוק מה[[מכ"ם]] הסורי. עקב תקלה טכנית אחד המטוסים נאלץ לחזור לבסיסו. המטוסים פנו מזרחה מעל [[לבנון]] בדרכם לדמשק. [[מזג האוויר]] היה מעונן מאוד אך המוביל לבושין, למרות דממת האלחוט, הודיע בקשר למבנה על המשך ביצוע המשימה למרות העננות הכבדה והמשיך בטיסה בגובה נמוך תחת העננים תוך הסתמכות על הידע המדויק של חברי המבנה של צורת הקרקע, אותה למדו היטב מתצלומי אוויר טרם המבצע. השביעיה חצתה את גבול לבנון סוריה וביצעה איגוף כך שהגיעה לדמשק מכיוון דרום-מערב. המבנה הגיע ליעד מבלי שהתגלה בשעה 12:00. לבושין, המוביל, גילה שבאזור היעד עננות מעטה שמאפשרת זיהוי המטרה ותקיפתה. כל מטוס בתורו נסק לגובה 6,000 רגל, צלל אל המטרה והטיל עליה מטען של כחמישה טון פצצות.{{הערה|1=[[יפתח ספקטור]],'''"רם וברור"''', [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 258, "איך לבושין הצליח להגיע לדמשק ולפגוע במטכ״ל הסורי נודע לי ממנו עצמו, ורק אחרי המלחמה. היה בינינו הבדל קטן שעשה את הכול. הנתיב שקיבלה 'ה[[טייסת 119|עטלף]]העטלף' היה שונה מעט מהנתיב שלי, מרחק של כמה קילומטרים הצדה. אך במקום שבו הם טסו - יד המקרה - היה פתח נאה והם עברו בו. 'לא הייתה לי שום בעיה להגיע למטרה,' סיפר לי ארנון לאחר זמן. אכן, בחיים יש גם מזל".}}. סך הכל הוטלו כ-35 טון פצצות בזו אחר זו שגרמו לנזק כבד לקומות העליונות של מבנה המטכ"ל הסורי{{הערה|1=שי לוי, [http://www.mako.co.il/pzm-magazine/army-stories/Article-449cda69458d231006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1693074985 דרך עננים נגד אש הגיהנום - תקיפת המטכ"ל הסורי], אתר ""פז"ם", {{כ}} 06.10.2011, ארנון לבושין: "התקרבנו אל [[דמשק]], ומלמעלה היא נראתה לנו כעיר-כפר גדולה. חשתי את השקט באוויר. קשה להסביר את האווירה הזאת. התכוונו להגיע לתקיפה בהפתעה והצלחנו. חלפנו על פני עמדת [[נ"מ]], שסובבה את הקנים ולא הספיקה לירות. טיל כתף מסוג 'סטרלה' חלף באוויר בסמוך למטוס שלי, והמשיך הלאה. זהו. עכשיו אנחנו בדיוק מעל היעד. נכנסתי ראשון ליעף ושאר המבנה בעקבותיי. ההפתעה הייתה מושלמת. הסירנות אינן פועלות לפני שהפצצה הראשונה פוגעת בלב המחנה. הפאנטומים מטילים את הפצצות בזו אחר זו. הפגיעות מדויקות. ממבני המטכ"ל עולה עשן שאי-אפשר לטעות בו".}} ולנזק חלקי למפקדת חיל האוויר. כן נפגע מבנה ה[[טלוויזיה]] ומבנה מרכז האומנויות הסובייטי.<BR>

לאחר התקיפה הוטל על חיל האוויר לבצע תקיפות נוספות במטרות אסטרטגיות בעומק סוריה. המשימות הוטלו על טייסות הפנטום של חיל האוויר: [[טייסת 107]] - '''אבירי הזנב הכתום''', [[טייסת 201]]- '''האחת''' ו[[טייסת 69]] - '''הפטישים'''. מבנה נוסף בן שמונה פנטומים מ[[טייסתמטייסת 107]] שב[[חצרים (בסיס)|חצרים]] נשלח לתקוף את בניין המטכ"ל הסורי אך מוביל המבנה, מפקד הטייסת [[יפתח ספקטור]] לא זיהה פתיחה בעננות הכבדה שמעל ליעד. ספקטור הודיע על ביטול המשימה{{הערה|1=[[יפתח ספקטור]],'''"רם וברור"''', [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 257, "עוד אני מחפש בייאוש איזה חור, איזה חור בעננים, שיציל אותי... אבל אין שום חור ואין פתרון. שוב צריך להחליט בטיסה הזאת. אני שומע את קולי מדבר ברדיו, והוא קר וענייני. 'אסקוט, דובק, לאחור סוב'."}} וביקש לקבל משימת תקיפה אחרת. המבנה נשלח לתקוף טור [[חיל שריון|שריון]] סורי ב[[חושנייה]].{{הערה|1=[[יפתח ספקטור]],'''"רם וברור"''', [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 261.}}. טייסי 69 אשר נודע להם על תנאי הטיסה הקשים והעננות הכבדה במהלך טיסתם בשמי ישראל שבו אף הם אחור ונחתו בבסיסם.{{הערה|1=[[יפתח ספקטור]],'''"רם וברור"''', [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 259.}}. רביעיית מטוסי הפנטום מטייסת 201, אותהשאותה הוביל [[רון חולדאי]], תקפה את [[תקיפת בית הזיקוק בחומס|בתי הזיקוק בחומס ותחנת הכוח לידם]]{{הערה|1=[[דני חלוץ]], '''בגובה העיניים''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], [[2010]], עמוד 100, "נכנסנו לתקיפה, שקט מוחלט ואף אחד לא יורה... מוזר! ארבעת המטוסים מטילים 24 פצצות על המתחם. הפיצוצים על הקרקע צבעו אותה בכתום שחור. פגענו פגיעות מצוינות. מראה תחנת הכוח קורסת תחת מטר הפצצות היה מרשים בעוצמתו".}} וכן [[תקיפת תחנות הכוח בסוריה|הותקפו תחנות הכוח בקאנטינה ובאולהמה]] שסיפקו כ-78% מתצרוכת החשמל ב[[סוריה]] וששיקומם ארך ארבעה חודשים והביאו לפגיעה ממשית [[כלכלת סוריה|בכלכלה הסורית]]. בנוסף הותקפו שדות תעופה מרוחקים ששימשו לנחיתת מטוסי [[רכבת אווירית|הרכבת האווירית]] [[ברית המועצות|הסובייטית]], מפקדות עורפיות, מצבורי דלק (על ידי חיל הים) ועוד.

רס"ן ארנון לבושין (לפידות) הטייס במטוס המוביל זכה ב[[עיטור המופת]] על ביצוע התקיפה.{{הערה|1=[http://www.aka-idf.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28949 עיטור המופת שהוענק לרס"ן ארנון לפידות (לבושין)], מתוך אתר "בעוז רוחם" של [[אכ"א]].}}. הנווט במטוס המוביל, סגן ליאור אלעזר, שהיה שותף להחלטה להמשיך במבצע זכה ב[[צל"ש הרמטכ"ל]].{{הערה|1=[http://www.aka-idf.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=29097 צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לסגן ליאור אלעזר], מתוך אתר "בעוז רוחם" של [[אכ"א]].}}.