תקליט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה של תקליטייה ברדיו
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
בתקליטים, כמעט תמיד הספיראלה מתחילה מבחוץ כלפי פנים כלומר משולי התקליט כלפי מרכז התקליט. יוצאים מן הכלל היו תקליטים יחידאיים (שלא שוכפלו בייצור המוני) שבהם נחרטה הספיראלה מהמרכז לשוליים. תקליטים אלה היו בשימוש נרחב בתחנות רדיו לשם שידור באולפנים. [[הכרזת העצמאות]] של [[מדינת ישראל]] הוקלטה ונחרטה על תקליטים יחידאים מסוג זה. באולפני הרדיו של [[קול ישראל]] היה שימוש נרחב בתקליטים כאלה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]].
 
רבים מהתקליטים יוצרו מפוליווינילמ[[פוליוויניל כלוריד]] ([[PVC]]), ולכן לעתים נהוג לכנות תקליטים בכינוי '''ויניל''' (Vinyl).
 
==היסטוריה==
שורה 14:
התקליטים הראשונים נעשו ממגוון חומרים מעורבים בגומי קשה. בתחילת המאה ה-20 הוחלף הגומי בחומרים יותר קשים: תרכובת שהכילה [[שרף]] בשם [[שלאק]] (חומר טבעי דומה ל[[פלסטיק]]). התכונה החשובה של התרכובת הזו היא התרככותה בחום באופן שמאפשר ייצור תקליטים בלחיצה בחום. ייצור המוני של תקליטים כאלו נעשה ב־[[1898]] ב[[הנובר]] ב[[גרמניה]]. סוג זה של "תקליטי 78" יוצרו עד [[1960]]. מהירויות הסיבוב היו מגוונות מאוד, אך ב-[[1910]] היו רוב התקליטים במהירות של 78 או 80 סיבובים לדקה ([[סל"ד]]). בשנת [[1920]] נקבע תקן של 78 סל"ד.
 
התקליטים הראשונים היו בדרך כלל בקוטר של 12 עד 18 [[סנטימטר]] ( 7 [[אינץ']]). בשנת [[1910]] היו התקליטים בדרך-כלל בקוטר 25 [[סנטימטר]] (10 [[אינץ']]) <br>ובכל צד היה אפשר להקליט כ-3 [[דקה|דקות]]. היו גם תקליטים בקוטר 30.5 [[סנטימטר]] (12 [[אינץ']]) והם נועדו בדרך כלל להקלטת [[מוזיקה קלאסית]] ו[[אופרה]], הם אפשרו הקלטה במשך 5 דקות בכל צד.
בשנת [[1910]] היו התקליטים בדרך-כלל בקוטר 25 [[סנטימטר]] ( 10 [[אינץ']] ) <br> ובכל צד היה אפשר להקליט כ-3 [[דקה|דקות]]. היו גם תקליטים בקוטר 30.5 [[סנטימטר]] (12 [[אינץ']]) והם נועדו בדרך כלל להקלטת [[מוזיקה קלאסית]] ו[[אופרה]], הם אפשרו הקלטה במשך 5 דקות בכל צד.
כדי להפיץ יצירה אחת ארוכה היה צורך להקליטה על מספר תקליטים שהיו כורכים אותם באלבום. זהו המקור למונח המקובל היום, "[[אלבום מוזיקה|אלבום]]" לדוגמה כשאומרים שזמר פלוני יצא עם "אלבום" חדש.
בהתאמה יוצרו [[פטיפון|פטיפונים]] "אוטומטיים" שאיפשרו השמעת צד אחד של כ-5 תקליטים בזה אחר זה ללא התערבות יד אדם (ולאחר מכן הפיכת כל ה"חבילה" והשמעת הצד השני שלהם).
שורה 27 ⟵ 26:
ייצור התקליטים והפטיפונים להשמעתם נמשך במקומות אחדים בעולם, ויש עדיין חנויות מוזיקה שבהן אפשר למצוא תקליטים משומשים. המקור לתקליטים המשומשים הוא אוספים ישנים של חובבי מוזיקה או החלפת תקליטים ישנים בתקליטורים תמורת הנחה. יש חובבי מוזיקה שמחליפים ביניהם תקליטים נדירים ויש גם חברות מיוחדות העורכות מכירות פומביות של תקליטים.
 
החל ב-2007 נקבע יום שבת השלישי של אפריל כ'''יום התקליט''', והחל ב-2008 הוא נחגג ברחבי ארצות הברית, ומאוחר יותר במקומות נוספים העולם. היום מצוין באירועי מוזיקה{{הערה|{{עכבר העיר||אירועי "יום התקליטחנויות 2014התקליטים" בקוליתקיימו הקמפוסלראשונה בישראל|1.3282751|28 במרץ 2011}}}}{{הערה|{{mako|מערכת mako מוזיקה|זה אמיתי: סטיבן הוקינג שר מונטי פייתון לכבוד יום התקליט|e0f6288a3e1cc41006|music-news/world|16 באפריל 2015}}}}, במבצעי מכירות ושידורים שונים באמצעי המדיה{{הערה|{{ynet|יעל לינזן|שעתו היפה של התקליט: הוא עוד יכול להצליח|4218246|19 באפריל 2012}}}}.
 
בשנים האחרונות מכירות התקליטים עלו, וב-2010 נמכרו הכי הרבה תקליטים מאז 1991{{הערה|1{{Cite web | title = Vinyl vs. CDs: The Tables Are Turning | last = Greenburg | first = Zack O'Malley | work = [http[פורבס|Forbes]] | date = 13 July 2011 | accessdate = 2017-06-18 | url = https://www.forbes.com/sites/zackomalleygreenburg/2011/07/13/vinyl-vs-cd-the-tables-are-turning-rolling-stones-dom-lyor-cohen/ Vinyl vs. CDs: The Tables Are Turning - Forbes]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט#6fe65b4a525f}}}}.
 
==ייצור תקליטים==