ויקיפדיה

קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 37:
[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|פרעוני השושלת ה-18]]‬ ערכו מספר מסעות מלחמה בלבנט.{{הערה|שם=hebrewRTL-c|פולוצקי, עמ' 17.}} המקורות המצרים לא מספקים מידע מדויק באשר להתרחשויות הפוליטיות ערב מסעו של תחותמס למגידו. כל שידוע הוא, כי ככל הנראה מספר ערי-מדינה בכנען וב[[הסהר הפורה|סהר הפורה]] [[מרד]]ו במצרים ויצרו ברית נגדה בראשות מלך קדש אשר על נהר האורונטוס.{{הערה|1=Pritchard, עמ' 235-236.}}
 
בשנת 22 למלכו, ביום ה-25 של החודש הרביעי של העונה השנייה{{הערה|שם=hebrewRTL-d|לאחר המרה מלוח השנה המצרי ל[[הלוח הגרגוריאני|גרגוריאני]] תחילת המסע לעבר כנען החלה ב-3 במאי.}} יצא תחותמס השלישי למסע נגד ברית המלכים המורדים. צבאו יצא מ[[מבצר|מצודת]] [[גבול]] בשם ת'ארו, בחלקה המזרחי של [[הדלתא של הנילוס|דלתת הנילוס]], ולאחר עשרה ימי צעידה הגיע ל[[עזה]].{{הערה|שם=hebrewRTL-e|12 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}} למחרת המשיכו למקום הנקרא [[יחם]] - ככל הנראה באזור צפון [[השרון]], לשם הגיעו כעבור 11 ימי צעידה נוספים.{{הערה|שם=hebrewRTL-f|24 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-dg|לדיון מקיף על זיהוי הדרכים הנידונות, ותחנות העצירה ראה פולוצקי עמ' 19 ואילך, ו[[יוחנן אהרוני]], עמ' 125-127.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-eh|[[יהודה ואלך]], '''אתרי קרבות בארץ ישראל''', [[הוצאת כרטא]], [[ירושלים]], 2000, עמ' 161-162.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-i|[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/texts/the_battle_of_megiddo.htm תרגום תיאור הקרב מהכתובת במקדש אמון בכרנך, באתר קיבוץ רשפים].}}
 
חוקרים נדרשו לפתרון סוגיית הזמן אשר נדרשה לצבא מצרים לגמוע את המרחק שבין עזה ליחם העומד על 128 ק"מ, כמחצית מהמרחק בין ת'ארו לעזה (240 ק"מ). על פי המקורות המצרים נדרשו לצבאו של תחותמס 11 ימים על מנת לגמוע כמחצית מהמרחק אשר גמעו עם צאתם לכיוון עזה בעשרה ימים. סוגיה זאת ניתן להסביר על ידי "התעכבותו" של תחותמס בהכנעת ערים כנעניות אחרות באזור, דוגמת [[תל גזר|גזר]] ו[[יפו]].{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. [[2002]], p.17. ISBN 978-0472067398.}}
 
ביחם ערך תחותמס מועצת מלחמה בה נידונו דרכי התקדמות אפשריים אל מחנה המורדים שנמצא ב[[עמק יזרעאל]], בקרבת ה[[עיר]] מגידו. על פי ה[[טקסט]] המצרי, שרי המלחמה של תחותמס הציעו שתי [[דרך|דרכים]] עוקפות למגידו:{{הערה|שם=hebrewRTL-eh}}
# '''דרך צפונית''' - עברה בו[[ואדי מילק]] דרך עיר בשם "צפת", ובקרבת [[תל יקנעם|יקנעם]].
# '''דרך דרומית''' - עברה ב[[עמק דותן]] ובקרבת [[תענך]].
אך תחותמס בחר בדרך השלישית והמרכזית שעברה ב[[נחל עירון]]. דרך זאת, אשר הובילה ישירות למגידו נחשבה לקצרה יותר, אך גם למסוכנת יותר, היות שהייתה צרה מאוד ולא אפשרה את התפרסות הצבא המצרי. תחותמס הניח כי אם שרי המלחמה שלו העדיפו לבחור את אחת משתי הדרכים המוזכרות לעיל, בוודאי יניחו זאת גם אויביו ויציבו בפתחן את צבאם כנגדו. לכן בתקווה שכוחות הברית לא יצפו לו בחר בנתיב המרכזי.{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.18. ISBN 978-0472067398.}}
 
שלושה ימים לאחר שהגיע ליחם, יצא [[צבא מצרים העתיקה|הצבא המצרי]] צפונה לעבר מגידו.{{הערה|שם=hebrewRTL-j|27 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}} ב"עַרוּנַה" (תל ערה) שנמצאה בנחל עירון נתקלו המצרים בכוח קטן של מורדים, ולאחר עימות קצר המשיכו להתקדם במעבר הצר שבנחל עירון. התנועה בנחל הצר ערכה זמן רב, שכן בהגיעו לאזור עינות קיני, שבפתח נחל עירון, השעה הייתה 13:00.{{הערה|שם=hebrewRTL-k|בכתובת שנחקקה על גבי מקדש אמון בכרנך מתוארת השעה בה הגיע צבא מצרים לעינות קיני בתור '''השעה השביעית'''.}} תחותמס הורה על הקמת [[בסיס צבאי|מחנה]] והכין את צבאו לקרב למחרת בבוקר.{{הערה|שם=hebrewRTL-i}}{{הערה|שם=hebrewRTL-l|29 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}}
 
בבוקר למחרת נערכו המצרים ל[[התקפה (צורת קרב)|התקפה]] מכיווןעל דרום-מערב למגידומגידו.{{הערה|שם=hebrewRTL-eh}}{{הערה|שם=hebrewRTL-fm|יובל גדות, דוד אילן, אלי ינאי, יותם סופר, '''שתי מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ליד תל ערה''', [[קדמוניות]], 137, ,2009, עמוד 26.}}{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, p.19. ISBN 978-0472067398.}}
 
==מהלך הקרב==
נראה כי הימורו של תחותמס הצליח; הכנענים לא ציפו לבואו של הצבא המצרי מכיוון נחל עירון, שכן עיקר צבאם נערך באזור תענך וואדי מילק. הצבא המצרי תקף את הכח הקטן של המורדים אשר הושאר באזור מגידו בעמק הצר מאחורי העיר, במקום בו לא יכלו ה[[מרכבה (רכב)|מרכבות]] של צבא הברית [[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|לתמרן]]. אין בידינו פרטים מדויקים על מהלך הקרב עצמו, אולם נראה כי לאחר חציית עינות קיני פיצל תחותמס את צבאו לשתי זרועות; זרוע אחת תקפה מכיוון דרום-מזרח, מהגבעה הדרומית לעינות קיני, בעוד שהשנייה מכיוון צפון-מערב למגידו. המקור המצרי מוסר כי ההתקפה המצרית בהנהגת המלך הצליחה - המורדים נשברו והחלו לנוס לעבר העיר, כשהם מותירים מאחוריהם את מרכבותיהם, [[סוס הבית|סוסיהם]], [[זהב]]ם ו[[רכוש]]ם. החיילים המצרים פשטו על מחנה האויב והחלו לבוז שלל, ובכך אפשרו למורדים [[נסיגה והשהייה|לסגת]] אל תוך מגידו ו[[ביצורים|להתבצר]] בה במקום לרדוף אחריהם לתוך העיר ולחסלם באותו היום.{{הערה|שם=hebrewRTL-i}}{{הערה|שם=קרבות מגידו|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, pp.20-21. ISBN 978-0472067398.}}
 
בתום הקרב ערכו המצרים מניין של הרכוש והשבויים שנלקחו בחיים על ידי קטיעת [[כף יד|כפות ידיהם]].{{הערה|שם=hebrewRTL-i}} לאחר מכן הטילו על העיר [[מצור]] שנמשך שבעה חודשים שבסופו היא [[כניעה|נכנעה]].{{הערה|שם=קרבות מגידו}} ה[[ראש מדינה|שליטים]] המורדים [[שבועת אמונים|נשבעו אמונים]] לתחותמס, העבירו לו [[מס]] כבד בזהב וברכוש ולבסוף הורשו לשוב לעריהם.
 
==תוצאות==
[[קובץ:Thutmose III at Karnak.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט ממקדש [[כרנך]] המתאר את [[תחותמס השלישי]] משסע את אויביו ה[[כנען|כנענים]] שנשבו בקרב מגידו]]
על פי המקורות המצריים ה[[ניצחון]] היה מוחץ ומושלם. בעקבות ניצחונו הקים תחותמס השלישי מערך מנהלי-שלטוני בכנען. הוא השאיר את השלטון הישיר על הערים בידי השליטים המקומיים, אולם מספר ערים הופקעו והוקמו בהם מרכזים שלטוניים ישירים של מצרים. העיר ששימשה כמרכז השלטון המצרי בכנען הייתה עזה, במקביל הופקעו ערים נוספות ביניהן: יפו, [[בית שאן]], [[ינועם]], [[כומידו]] ב[[בקעת הלבנון]], וב[[חוף]] ה[[פיניקים|פיניקי]] [[צומור]] ואולזה.{{הערה|שם=hebrewRTL-gn|מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 99.}}
 
בשנים שלאחר קרב מגידו ערך תחותמס מסעות לאזור הלבנט כמעט בכל שנה משנות מלכותו.{{הערה|שם=hebrewRTL-ho|Pritchard עמ' 234 וראה טקסטים על מסעותיו האחרים -שם עמ' 238-241, ודיון על זיהוי גאוגרפי של המקומות אותם כבש - אהרוני, עמ' 127–135.}}
 
==לקריאה נוספת==
* [[יוחנן אהרוני]], '''ארץ ישראל בתקופת המקרא - גאוגרפיה היסטורית''', עמ' 125–135, [[1987]].
* [[יגאל ידין]], '''תורת המלחמה בארצות המקרא''', [[1963]], עמ' 151–153.
* [[יעקב פולוצקי]] "מערכות מגידו וקדש", מתוך '''היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא''' (עורך [[יעקב ליוור]]), [[1968]], עמ' 17–26.
* [[יוחנן אהרוני]], '''תולדות ארץ ישראל''', בעריכת יואל רפל, [[הוצאת משרד הביטחון]], תל אביב, [[1986]], עמודים 109-106
* גידי יהלום, סוס אחר סוס: בחינה מחודשת של קרב מגידו לאור הטופוגרפיה, [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 129 תשרי תשס"ט
<div style="direction: ltr;">
* J.B. Pritchard (ed.), ''ANET (Ancient Near Eastern Texts)'', [[1969]], pp. 235ff
* I. Show & P. Nicholson (ed), ''British Museum Dictionary of Ancient Egypt'', pp.178-179
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{מיזמים|ויקיציטוט=:en:An Account of the Battle of Megiddo|שם ויקיציטוט=תיעוד הקרב (מתורגם לאנגלית)}}
* [http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/megiddobattle.htm תיאור של קרב מגידו], באתר [[קיבוץ רשפים]] {{אנגלית}}
* [http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/texts/the_battle_of_megiddo.htm תרגום תיאור של קרב מגידו מהכתובת במקדש אמון בכרנך], באתר קיבוץ רשפים {{אנגלית}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קרב_מגידו_(המאה_ה-15_לפנה%22ס)"