קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 37:
[[פרעוני מצרים#השושלת ה-18|פרעוני השושלת ה-18]]‬ ערכו מספר מסעות מלחמה בלבנט.{{הערה|שם=hebrewRTL-c|פולוצקי, עמ' 17.}} המקורות המצרים לא מספקים מידע מדויק באשר להתרחשויות הפוליטיות ערב מסעו של תחותמס למגידו. כל שידוע הוא, כי ככל הנראה מספר ערי-מדינה בכנען וב[[הסהר הפורה|סהר הפורה]] [[מרד]]ו במצרים ויצרו ברית נגדה בראשות מלך קדש אשר על נהר האורונטוס.{{הערה|1=Pritchard, עמ' 235-236.}}
 
בשנת 22 למלכו, ביום ה-25 של החודש הרביעי של העונה השנייה{{הערה|שם=hebrewRTL-d|לאחר המרה מלוח השנה המצרי ל[[הלוח הגרגוריאני|גרגוריאני]] תחילת המסע לעבר כנען החלה ב-3 במאי.}} יצא תחותמס השלישי למסע נגד ברית המלכים המורדים. צבאו יצא מ[[מבצר|מצודת]] [[גבול]] בשם ת'ארו, בחלקה המזרחי של [[הדלתא של הנילוס|דלתת הנילוס]], ולאחר עשרה ימי צעידה הגיע ל[[עזה]].{{הערה|שם=hebrewRTL-e|12 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}} למחרת המשיכו למקום הנקרא [[יחם]] - ככל הנראה באזור צפון [[השרון]], לשם הגיעו כעבור 11 ימי צעידה נוספים.{{הערה|שם=hebrewRTL-f|24 במאי לאחר המרה מלוח השנה המצרי לגרגוריאני.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-g|לדיון מקיף על זיהוי הדרכים הנידונות, ותחנות העצירה ראה פולוצקי עמ' 19 ואילך, ו[[יוחנן אהרוני]], עמ' 125-127.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-h|[[יהודה ואלך]], '''אתרי קרבות בארץ ישראל''', [[הוצאת כרטא]], [[ירושלים]], 2000, עמ' 161-162.}}{{הערה|שם=hebrewRTL-i|[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/texts/the_battle_of_megiddo.htm תרגום תיאור הקרב מהכתובת במקדש אמון בכרנך], באתר קיבוץ רשפים].}}
 
חוקרים נדרשו לפתרון סוגיית הזמן אשר נדרשה לצבא מצרים לגמוע את המרחק שבין עזה ליחם העומד על 128 ק"מ, כמחצית מהמרחק בין ת'ארו לעזה (240 ק"מ). על פי המקורות המצרים נדרשו לצבאו של תחותמס 11 ימים על מנת לגמוע כמחצית מהמרחק אשר גמעו עם צאתם לכיוון עזה בעשרה ימים. סוגיה זאת ניתן להסביר על ידי "התעכבותו" של תחותמס בהכנעת ערים כנעניות אחרות באזור, דוגמת [[תל גזר|גזר]] ו[[יפו]].{{הערה|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. [[2002]], p.17. ISBN 978-0472067398.}}
שורה 51:
 
==מהלך הקרב==
נראה כי הימורו של תחותמס הצליח; הכנענים לא ציפו לבואו של הצבא המצרי מכיוון נחל עירון, שכן עיקר צבאם נערך באזור תענך וואדי מילק. הצבא המצרי תקף את הכח הקטן של המורדים אשר הושאר באזור מגידו בעמק הצר מאחורי העיר, במקום בו לא יכלו ה[[מרכבה (רכב)|מרכבות]] של צבא הברית [[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|לתמרן]]. אין בידינו פרטים מדויקים על מהלך הקרב עצמו, אולם נראה כי לאחר חציית עינות קיני פיצל תחותמס את צבאו לשתי זרועות; זרוע אחת תקפה מכיוון דרום-מזרח, מהגבעה הדרומית לעינות קיני, בעוד שהשנייה מכיוון צפון-מערב למגידו. המקור המצרי מוסר כי ההתקפה המצרית בהנהגת המלך הצליחה - המורדים נשברו והחלו לנוס לעבר העיר, כשהם מותירים מאחוריהם את מרכבותיהם, [[סוס הבית|סוסיהם]], [[זהב]]ם ו[[רכוש]]ם. מגיני מגידו סירבו לפתוח את [[שער העיר|שערי העיר]] ומשכו את הכנענים הנמלטים מעל ל[[חומה|חומות]].{{הערה|שם=hebrewRTL-n|[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/megiddobattle.htm תיאור של קרב מגידו], באתר קיבוץ רשפים.}}

החיילים המצרים פשטו על מחנה האויב והחלו לבוז שלל, ובכך אפשרו למורדים [[נסיגה והשהייה|לסגת]] אל תוך מגידו ו[[ביצורים|להתבצר]] בה במקום לרדוף אחריהם לתוך העיר ולחסלם באותו היום.{{הערה|שם=hebrewRTL-i}}{{הערה|שם=קרבות מגידו|Cline, Eric H, '''The Battles of Armageddon: Megiddo and the Jezreel Valley from the Bronze Age to the Nuclear Age'''. University of Michigan Press. 2002, pp.20-21. ISBN 978-0472067398.}}
 
בתום הקרב ערכו המצרים מניין של הרכוש והשבויים שנלקחו בחיים על ידי קטיעת [[כף יד|כפות ידיהם]].{{הערה|שם=hebrewRTL-i}} לאחר מכן הטילו על העיר [[מצור]] שנמשך שבעה חודשים שבסופו היא [[כניעה|נכנעה]].{{הערה|שם=קרבות מגידו}} ה[[ראש מדינה|שליטים]] המורדים [[שבועת אמונים|נשבעו אמונים]] לתחותמס, העבירו לו [[מס]] כבד בזהב וברכוש ולבסוף הורשו לשוב לעריהם.
שורה 57 ⟵ 59:
==תוצאות==
[[קובץ:Thutmose III at Karnak.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט ממקדש [[כרנך]] המתאר את [[תחותמס השלישי]] משסע את אויביו ה[[כנען|כנענים]] שנשבו בקרב מגידו]]
על פי המקורות המצריים ה[[ניצחון]] היה מוחץ ומושלם. בעקבות ניצחונו הקים תחותמס השלישי מערך מנהלי-שלטוני בכנען. הוא השאיר את השלטון הישיר על הערים בידי השליטים המקומיים, אולם מספר ערים הופקעו והוקמו בהם מרכזים שלטוניים ישירים של מצרים. העיר ששימשה כמרכז השלטון המצרי בכנען הייתה עזה, במקביל הופקעו ערים נוספות ביניהן: יפו, [[בית שאן]], [[ינועם]], [[כומידו]] ב[[בקעת הלבנון]], וב[[חוף]] ה[[פיניקים|פיניקי]] [[צומור]] ואולזה.{{הערה|שם=hebrewRTL-no|מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 99.}}
 
בשנים שלאחר קרב מגידו ערך תחותמס מסעות לאזור הלבנט כמעט בכל שנה משנות מלכותו, ושמונה שנים לאחר הקרב הצליח לכבוש את קדש שעל נהר האורונטס.{{הערה|שם=hebrewRTL-on}}{{הערה|שם=hebrewRTL-p|Pritchard עמ' 234 וראה טקסטים על מסעותיו האחרים -שם עמ' 238-241, ודיון על זיהוי גאוגרפי של המקומות אותם כבש - אהרוני, עמ' 127–135.}} על ידי החזרת ה[[הגמוניה]] המצרית בלבנט, הגיעה ה[[היסטוריה של מצרים העתיקה#ממלכה חדשה - תקופת האימפריה|אימפריה המצרית]] בימי תחותמס השלישי לשיאה.
 
==ראו גם==
בשנים שלאחר קרב מגידו ערך תחותמס מסעות לאזור הלבנט כמעט בכל שנה משנות מלכותו.{{הערה|שם=hebrewRTL-o|Pritchard עמ' 234 וראה טקסטים על מסעותיו האחרים -שם עמ' 238-241, ודיון על זיהוי גאוגרפי של המקומות אותם כבש - אהרוני, עמ' 127–135.}}
* [[כיבוש יפו על ידי צחותי]]
 
==לקריאה נוספת==