עבודה עברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ←פתיח: תקלדה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) שנות ה-30 |
||
שורה 35:
המאבק ל'עבודה עברית' היה מאבק לאומי וכן בעיה לאומית, שכן רק עבודה עברית הבטיחה קליטת [[עליה]] בארץ ישראל. מאבק זה יצר הזדהות מעמדית עמוקה בקרב הפועלים, שנבעה מהצורך להגן על מעמד הפועלים.
==שנות ה-30 ==
בהתאם למדיניות שנקבעה ב{{ה|ספר הלבן הראשון}} (1922) וב{{ה|ספר הלבן של פאספילד}} (1930), נקבעה מכסת העלייה היהודית לארץ ישראל על פי כושר הקליטה הכלכלי של הארץ. הגבלה זו של ההגירה היהודית אלצה את הגופים הציוניים להבטיח שכל מקום עבודה שנוצר במשק היהודי יהיה פנוי לקליטת מהגר יהודי. מאחר שהסקטור הערבי של המשק הארץ-ישראלי היה סגור בפני הפועלים היהודים (הן מטעמים כלכליים והן מטעמים פוליטיים), מדיניות "העבודה העברית" היתה הדרך היחידה למניעת אבטלה רחבה בקרב הפועלים היהודים, שהיתה מביאה לצמצום העלייה בהתאם למדיניות ממשלת המנדט. בנוסף על כך, מאחר שהפועל היהודי היה יקר יותר משמעותית מהפועל הערבי והיהודים היו מאורגנים ברובם הגדול בהסתדרות עובדים, העדיפו המעסיקים הלא-יהודים (גם במחלקות השונות של משרדי הממשלה) את הפועלים הערבים. מצב זה גרם בשנים 1935-1932, בהן היה גידול עצום בעלייה היהודית, למאבק עיקש מצד הרשויות היהודיות, ובראשן [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל]], על הגשמת עקרון העבודה העברית במשק היהודי.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929]]''', עמ' 159.}}
==במדינת ישראל==
| |||