מכללות אקדמיות בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית TheMarker1 לתבנית TheMarker (דיון) |
מ ←סוגי המכללות האקדמיות בישראל: עיצוב |
||
שורה 6:
:"המכללות האזוריות" היו בחזית מהפכת ההשכלה הגבוהה. הן הוקמו באזורים המוגדרים כ"[[פריפריה]]" (ב[[הגליל|גליל]], על חוף ה[[כנרת]], ב[[עמק יזרעאל]] וב[[הנגב|נגב]]), ואיפשרו לאוכלוסיות מגוונות ללמוד ולרכוש תואר אקדמי. מכללות אלה נתמכות על ידי המדינה, ולכן [[שכר לימוד|שכר הלימוד]] בהן דומה לשכר הלימוד באוניברסיטאות, ובנוסף מוצע לסטודנטים מגוון של מלגות לימוד ומלגות קיום.
[[ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות]] (ור"מ), שהוקם ב-2006, הוא ארגון הגג של 21 המכללות הציבוריות. במסגרתו פועלות המכללות האקדמיות לקידום המוסדות, פיתוחן האקדמי, מקיימות כנסים בנושאים שונים.
שורה 14 ⟵ 15:
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] לומדים ב-21 מכללות אקדמיות ציבוריות כ-70 אלף סטודנטים, שהם כ-42% מהסטודנטים לתואר ראשון. שש מכללות מתמקדות בלימודי הנדסה וטכנולוגיה, מרבית המכללות הן דיספלינאריות ונלמדים בהן תחומים מגוונים כגון [[סיעוד]], [[כלכלה]] ו[[ניהול]], [[שירותי אנוש]], [[מדעי המחשב]], [[מדעי הטבע]] ו[[עבודה סוציאלית]].
* '''מכללות אקדמיות לחינוך''' - מכללות המתוקצבות על ידי משרד החינוך ולא על ידי [[הוועדה לתכנון ולתקצוב]] (ות"ת) של [[המועצה להשכלה גבוהה]]. הן מלמדות הוראה במסלולים שונים ומעניקות אך ורק תארים בהוראה (B.Ed לתואר ראשון ו-M.Ed לתואר שני).
==מכללות בחוק==
| |||