פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 47 בתים, לפני שנתיים
מ
הסבה לתבנית עיר תאומה
}}
[[קובץ:TUNISIE SOUSSE 05.JPG|ימין|ממוזער|250px|הריבאט]]
'''המדינה של סוסה''' שוכנת על חוף הים וצורתה כשל מלבן שאורכו כ-750 מטר ורוחבו כחצי קילומטר. בפינתה הדרום-מערבית, על ראש גבעה, ניצבת ה[[קסבה]] המהווה חלק מחומות העיר. ה[[מסגד]] הגדול ומצודת ריבאט, ששמשה כמאחז ה[[צבא]]י העיקרי בעיר, שוכנים בפינה הצפון-מזרחית של המדינה, ולא במרכזה, כפי שמקובל בדרך כלל. [[נמל]] העיר צמוד למדינה בצידה המזרחי, ו[[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] שוכנת מחוץ ל[[חומה|חומותיה]] הצפוניות. העיר החדשה התפתחה בכל הכיוונים החל בשנת [[1899]], אך בעיקר לכיוון צפון-מערב, לאורך [[חוף הים]], מקום בו משתרעת הטיילת ושוכנים [[בית מלון|מלונות]] העיר. בעיר החדשה בתים רבים בסגנון [[קולוניאליזם|קולניאלי]] [[צרפת]]י.
 
'''מצודת ריבאט''' (Ribat) בפינה הצפון-מזרחית של המֶדינה היא ה[[מונומנט]] העתיק ביותר שעומד בעיר. היא הוקמה בידי ה[[ערבים]] כחלק ממערך ביצורים שהשתרע לאורך כל חופי [[צפון אפריקה]], מ[[אלכסנדריה]] במזרח, ועד [[סאוטה]] במערב, ואשר נועד להגן על המדינה המוסלמית מפני ה[[ביזנטי]]ם. מקור שמה של המצודה במילה "מרבוט" (مَربوط, Marabout) המתארת איש [[קדושה (דתות)|קדוש]] בצפון אפריקה, והיא שימשה את חיל המצב בעיר, אך נודע לה גם ייעוד [[דת]]י כמסגד. המבנה בנוי סביב חצר מרכזית שמשלושת צדדיה השתרעו מגורי ה[[חייל]]ים ובצידה הרביעי שכן אולם התפילה. בשנת [[821]] נוספו למבנה [[צריח (מגדל שמירה)|מגדל שמירה]] מרובע ששימש גם כמגדל תצפית וגם כ[[צריח (מסגד)|מינרט]]. במקום שכנו גם חנויות וכן נתגלה בו [[גת (בור)|גת]] לדריכת [[זית]]ים.
 
[[קובץ:Sousse Grosse Moschee.JPG|ימין|ממוזער|250px|מראה המסגד הגדול מהצריח של מצודת ריבאט]]
'''המסגד הגדול''' של סוסה (الجامع الأعضم, Grande mosquée) שוכן בסמוך לריבאט, בצידה הדרום-מזרחי, ולפי כתובת [[כתב כופי|כופית]] הוא הוקם בשנת 236 ל[[הג'רה]], דהיינו בשנת [[850]] או [[851]]. כמו הריבאט, גם למסגד נודע ייעוד דתי והגנתי, דבר המסביר את מראהו הצבאי. אולם התפילה הורחב בשלושה שלבים בסוף [[המאה ה-9]] בכיוון מזרח, בו קבוע ה[[קיבלה]]. המגדל בפינתו הצפונית שלראשו [[כיפה (מבנה)|כיפה]] והמשמש כמינרט, הוא תוספת מאוחרת יותר מהמחצית הראשונה של [[המאה ה-10]], והוא נזכר בכתובת כבר בשנת [[952]].
 
'''ה[[קסבה]]''' של העיר הוקמה בשנת [[844]] או [[851]] במקום הגבוה בעיר. בשנת [[853]] הוקם בה [[מגדלור]] בגובה של 30 מטר, המכונה "חאלף", וזה נראה היטב מכל רחבי העיר. כיום שוכן בקסבה המוזיאון הארכאולוגי של העיר שנוסד בשנת [[1951]] (Musée archéologique de Sousse). במוזיאון נמצא אוסף ה[[פסיפס]]ים השני בגודלו בתוניסיה, הכולל פסיפסים רומיים מ[[המאה ה-2]] עד [[המאה ה-4]], וכן חפצים שונים, [[אסטלה|אסטלות]] וחרסים מרחבי הסאהל התוניסאי.
 
לפי כתובת על ה'''חומה''' הדרומית של המדינה, נראה כי חומותיה שאורכן הכולל הוא 2.25 ק"מ, קיבלו את מראן הנוכחי כבר בשנת [[859]]{{הערה|1=[http://whc.unesco.org/archive/advisory_body_evaluation/498.pdf Advisory body evaluation]}}. חומות אלה הביאו לירידה בחשיבותה של מצודת הריבאט, וזו החלה משמשת בעיקר לייעוד דתי. בחומות מספר שערים שהידועים שבהם הם "באב אל בחר" (שער הים) בפינה הצפון-מזרחית של העיר, "באב אל ג'דיד" (השער החדש) הפונה אל הנמל במרכז החומה המזרחית, ו"באב אל ר'ארבי" (השער המערבי") בחומה המערבית.
 
[[קובץ:TUNISIE SOUSSE 02.JPG|ימין|ממוזער|250px|חומות העיר]]
'''מסגד בו פאטה''' (Mosquée Bu Ftata) באזור השוק בדרומה של הקסבה, נחשב למסגד העתיק ביותר בעיר. הוא הוקם בין השנים [[838]]-[[841]], ועל חזיתו התבליט העתיק ביותר בצפון אפריקה בכיתוב כופי.
 
'''מדרסת אל זקאק''' (Médersa El Zaqqaq) שוכנת בצפונה של המדינה, בסמוך למסגד הגדול. ל[[מדרסה]] מסגד משלה ובו מינרט מתומן בסגנון [[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] המעוטר בלבנים כחולות וירוקות. המדרסה שימשה כבית פרטי והפכה לבית ספר רק בתקופת החאפיזים.
==העיר כיום==
[[קובץ:Sussaplatja1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הטיילת וחוף הים בעיר החדשה]]
[[כלכלה|כלכלתה]] של סוסה מתבססת בראש וראשונה על ה[[תיירות]], ולמעלה ממיליון תיירים פוקדים את העיר מדי שנה. בעיר 120 מלונות ובהם כ-40,000 מיטות. ענפים נוספים כוללים ייצור ציוד [[תעבורה|תעבורתי]], [[מזון]] מעובד, [[שמן זית]] ו[[טקסטיל]].
 
העיר מחולקת לארבעה רבעים שלטוניים - רובע המדינה (בה מתגוררים רק 5,281 איש), רובע ריאד, הרובע הצפוני והרובע הדרומי (בו מתגוררת כמעט מחצית מהאוכלוסייה - 77,244){{הערה|1=[http://www.commune-sousse.gov.tn/fr/iframe/mairie/arrondissements.htm ARRONDISSEMENTS MUNICIPAUX]}}, והיא משמשת כבירת [[סוסה (מחוז)|מחוז סוסה]] (ولاية سوسة, Gouvernorat de Sousse). בעיר שוכנת מאז שנת [[2004]] אוניברסיטת סוסה (جامعة سوسة, Université de Sousse), וזו התפצלה מ"אוניברסיטת המרכז" (Université du Centre) שהוקמה בשנת [[1986]] במספר ערים במרכז המדינה. בשנת הלימודים 2007/8 למדו באוניברסיטה 32,622 תלמידים{{הערה|1=[http://www.uc.rnu.tn/mediahtml/francais/default_fr.htm אתר האוניברסיטה]}}.
בסוסה התקיימה קהילה יהודית חשובה, שבשיאה מנתה קרוב ל-4000 יהודים והייתה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בתוניסיה (אחרי עיר הבירה [[תוניס]]). עדויות לחיים יהודיים בסוסה מופיעים כבר בממצאים מ[[גניזת קהיר]] מ[[המאה העשירית]] ו[[המאה האחת עשרה]], המלמדים שמספר חברים ממשפחות סוחרים גדולות חיו בעיר וכן שרבנים חשובים, כגון הרב [[רב נסים גאון|נסים גאון]], גרו בה לתקופה.{{הערה|Haim Saadoun. "[http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopedia-of-jews-in-the-islamic-world/sousse-COM_0020540 Sousse]." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2015. }}
[[קובץ:Al-Nijma (L'Étoile).png|ממוזער|שער העיתון אלנג'מה, 1920]]
הקהילה היהודית בסוסה מוזכרת ביחד עם הקהילות היהודיות הרבות שנרדפו והוחרבו במסגרת [[אל-מוואחידון#יחס ללא-מוסלמים|הרדיפות האנטי-יהודיות של שושלת אל-מוואחידון]] ב[[המאה השתים עשרה|מאה השתים עשרה]] בקינות שנכתבו לזכרן. לאחר נפילת השושלת הקהילה היהודית בעיר השתקמה.
 
מטייל הארצות [[ישראל יוסף בנימין]] העריך בשנת [[1853]] כי חיים בסוסה כ-400 משפחות יהודיות, מתוכן כ-150 ממוצא [[גראנה (תוניסיה)|גראנה]] (יהודים מ[[ליבורנו]], [[איטליה]] שהיגרו לתוניסיה בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות במסחר). היהודים בעיר בלטו במיוחד בתחום המסחר של [[שמן זית]] ו[[דגנים]].
 
הקהילה היהודית בסוסה ניהלה חיים תרבותיים ערים. בעת המודרנית מערכת החינוך היהודית בעיר כללה בית ספר [[אליאנס]] שהוקם בשנת [[1885]] בראשות [[דוד קאזס]] וכן מספר [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] קטנים, אך ילדים יהודים רבים למדו גם בבתי הספר הצרפתיים בעיר. בעיר יצאה לאור [[עיתונות]] יהודית ב[[צרפתית]], [[ערבית יהודית]] ו[[עברית]] שהתפרסמה ברחבי [[צפון אפריקה]], בהם העיתון [[אלנג'מה]] ("הכוכב") בהוצאת [[מכלוף נג'אר]] שיצא לאור למעלה מ-40 שנה (1920-61) והיה מהעיתונים האחרונים בערבית-יהודית (עם נספח בצרפתית). מכלוף נג'אר ניהל גם [[בית דפוס]] גדול בעיר, שהוציא לאור ספרים ופרסומים יהודיים רבים במגוון תחומים. בין אנשי הרוח החשובים הנוספים שפעלו בעיר ישנו גם ר' [[שלום פלאח]], עיתונאי, סופר ואיש חינוך, אשר ניסה לייסד בסוסה בית ספר שיעניק חינוך יהודי ועברי מודרני כקונטרה לחינוך הצרפתי של בתי הספר של [[אליאנס]]. פעילותו של ר' שלום פלאח בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הניחה יסודות חזקים לפעילות [[ציוני]]ת ענפה שהתקיימה בעיר בשנים לאחר מכן, בין היתר במסגרת ארגון "תרחם ציון" שנוסד בעיר (1919), ובהשפעת העיתונות היהודית המקומית.
 
בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] רבים מבני הקהילה נשלחו למחנות עבודה, ורבים אחרים ברחו מסוסה מפני ההפצצות על העיר והיחס הקשה שספגו מצד החיילים הגרמנים שכבשו אותה. בנוסף, קנס קולקטיבי כבד של 15 מיליון פרנק הוטל על הקהילה היהודית של סוסה על ידי הנציגים הגרמניים המקומיים ורכוש יהודי הופקע בשרירותיות.
 
קהילה יהודית משמעותית המשיכה להתקיים בסוסה עד עצמאות תוניסיה בשנת [[1956]]. סביב אותה שנה החלה [[הגירה המונית]] של בני הקהילה מהמדינה, בעיקר ל[[ישראל]] ו[[צרפת]].
|width="33%" valign="top"|
*{{דגל|סנגל}} [[טייה (סנגל)|טייה]], [[סנגל]]
* {{עיר תאומה|פודייבראדי|צ'כיה}}
*{{דגל|צ'כיה}} [[פודייבראדי]], [[צ'כיה]]
* {{דגל|צרפת}}עיר [[תאומה|בולון-בילקור]], [[|צרפת]]}}
* {{דגלעיר תאומה|מרקש|מרוקו}} [[מרקש]], [[מרוקו]]
* {{דגלעיר תאומה|אטאר|מאוריטניה}} [[אטאר]], [[מאוריטניה]]
|width="33%" valign="top"|
* {{דגלעיר תאומה|סלאלה|עומאן}} [[סלאלה]], [[עומאן]]
*{{דגל|אלג'יריה}} [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] [[אלג'יריה]]
* {{עיר תאומה|בראונשווייג|גרמניה}}
*{{דגל|גרמניה}} [[בראונשווייג]], [[גרמניה]]
* {{דגלעיר תאומה|ליובליאנה|סלובניה}} [[ליובליאנה]], [[סלובניה]]
* {{דגלעיר תאומה|מיאמי|ארצות הברית}} [[מיאמי]], [[ארצות הברית]]
|width="33%" valign="top"|
* {{דגלעיר תאומה|איזמיר|טורקיה}} [[איזמיר]], [[טורקיה]]
* {{דגלעיר תאומה|לטקיה|סוריה}} [[לטקיה]], [[סוריה]]
* {{עיר תאומה|וויהאי|סין}}
*{{דגל|סין}} [[וויהאי]], [[סין]]
|}
 
{{אתרי מורשת עולמית בתוניסיה}}
 
[[קטגוריה:דפים שצריכים ויקיזמני]]
[[קטגוריה:תוניסיה: אתרי מורשת עולמית]]
[[קטגוריה:תוניסיה: ערים]]
21,120

עריכות