אוחריד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mikey641Bot (שיחה | תרומות) מ הסבה לתבנית עיר תאומה |
|||
שורה 26:
|סטטיסטיקות=
}}
'''אוחריד''' (ב[[מקדונית]]: '''Охрид''', [[מדיה:Mk-Ohrid.ogg|להאזנה]]) היא [[עיר]] הנמצאת על הגדה המזרחית של [[אגם אוחריד]] ב[[רפובליקת מקדוניה]] ומתגוררים בה כ-55,700 תושבים. העיר היא העיר הראשית במחוז אוחריד (Општина Охрид). היא שוכנת מזרחית ל[[אלבאסאן (עיר)|אלבאסאן]] ול[[טירנה]] ב[[אלבניה]], דרומית-מערבית ל[[סקופיה]], וצפונית-מערבית ל[[ביטולה]].
העיר עשירה בכנסיות ובבתים היסטוריים, וב-[[1980]] היא הוכרזה על ידי ארגון [[אונסק"ו]] כ[[אתר מורשת עולמית]] יחד עם אגם אוחריד. מאז [[1958]] משתרע מדרום לעיר [[הפארק הלאומי גליצ'יצה]] (Галичица), הכלוא בין אגם אוחריד ממערב ל[[אגם פרספה]] ממזרח, ושטחו 227 קמ"ר. שדה התעופה של העיר שוכן על חופו של אגם אוחריד, כ-8.5 ק"מ צפונית-מערבית למרכזה.
שורה 35:
==היסטוריה==
===העת העתיקה===
העיר המודרנית של אוחריד התפתחה מהעיר העתיקה ליכנידוס, ועובדה זו נזכרת במספר מקורות [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיים]] שבהם נכתב שהעיר נמצאת על גבעה גבוהה ליד [[אגם]] בעל אותו שם. ה[[יוון|יוונים]] העניקו לעיר את שמה בעקבות מי האגם שהיו כחולים ושקופים והשם היה בשימוש גם ב[[ימי הביניים]]. העיר שכנה בסמוך ל[[ויה אגנטיה]], שקישרה את הנמל ה[[הים האדריאטי|אדריאטי]] של [[דורס]], או דירכיון, אל [[ביזנטיון]], וככל הנראה [[פיליפוס השני]] מלך [[מוקדון]], הקים [[מבצר]] על הגבעה בעיר וזה קדם למבצר שהקים [[סמואיל מבולגריה]] במקום ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. העדויות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] מצביעות על כך שבאזור זה אומצה ה[[נצרות]] בשלב מוקדם, ו[[בישוף|בישופים]] מליכנידוס השתתפו במספר רב של [[ועידה אקומנית|ועידות אקומניות]]. הבישוף הראשון של אוחריד שידוע עליו היה זוסימוש ([[344]]).
===ימי הביניים===
שורה 60:
===השלטון העות'מאני ולאחריו===
בשלהי המאה ה-14 נכבשה העיר על ידי [[האימפריה העות'מאנית]] ונשארה תחת שלטונה עד [[1912]]. בתחילת [[המאה ה-16]] הגיעה הארכיבישופות לשיא כוחה כאשר כללה את ה[[אפרכיה|אפרכיות]] של [[סופיה]], [[וידין]], [[ולאכיה]] ו[[נסיכות מולדובה]], חלק מהפטריארכיה של [[פץ']] לשעבר (כולל את פץ' עצמה), ואפילו את ה[[דיוקסיה|דיוקסיות]] ה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסיים]] של [[איטליה]] ([[פוליה]], [[קלבריה]] ו[[סיציליה]]), [[ונציה]] ו[[דאלמטיה]].
הבישופים הלטיניים של אוחריד ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] היו כנראה - כמו בישופי אוחריד בימינו - בישופים טיטולאריים בלבד, כלומר בישופים ללא דיוקסיה משלהם. מכיוון שעצמאותה הכנסייתית של אוחריד מקונסטנטינופול נראתה בתקופה המודרנית כאילו היא עלולה לפתוח פתח להשפעה קתולית בבולגריה, החליט ארסניוס, הפטריארך האורתודוקסי של קונסטנטינופול, לבטל אותה לבסוף ב-[[1767]] באמצעות צו של הסולטאן העות'מאני [[מוסטפא השלישי]]. בשיא סמכותה, נמצאו תחת שיפוטה של בישופות אוחריד עשר דיוקסיות מטרופוליטניות ושש דיוקסיות בישופיות.
האוכלוסייה הנוצרית הצטמקה במהלך שנות השלטון העות'מאני וב-[[1664]] היו בעיר רק 142 משפחות נוצריות. במהלך [[המאה ה-18]] הפכה העיר למרכז סחר חשוב שישב על נתיב סחר ראשי, ובסוף המאה כבר התגוררו בה כ-5,000 תושבים. אזור אוחריד, בדומה לאזורים ב[[בלקן]], סבל מחוסר שקט בשלהי המאה ה-18 ובראשית [[המאה ה-19]]. [[אציל]]ים [[פיאודליזם|פיאודליים]] חצי-עצמאיים כמו מחמוד פאשה בושאטלייה ודיילאדין ביי שלטו בעיר ומרדו בממשלה המרכזית בכך שסירבו להעביר לה את כספי ה[[מס]]ים, תוך שהם משתמשים בהם כדי לחזק את צבאותיהם הפרטיים. בסוף המאה ה-19 כבר היו באוחריד 2409 משפחות ו-11,900 תושבים, כאשר 45% מהם היו [[מוסלמים]] והיתר בעיקר נוצרים אורתודוקסיים.
==אוכלוסיית העיר==
שורה 127:
|מספר=2
|תוכן=
* {{
* {{
* {{
* {{
* {{
* {{
* {{
* {{עיר תאומה|דאליין|סין}}
* {{דגל|קנדה}} [[וינדזור (אונטריו)|וינדזור]], [[קנדה]]
* {{
* {{
* {{
}}
שורה 159:
{{אתרי מורשת עולמית במקדוניה}}
[[קטגוריה:דפים שצריכים ויקיזמני]]
[[קטגוריה:מקדוניה: ערים]]
[[קטגוריה:מקדוניה: אתרי מורשת עולמית]]
| |||