הבדלים בין גרסאות בדף "המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות"

(ביטול גרסה 20937479 של 79.176.141.29 (שיחה))
[[קובץ:Ben Yehuda 22-2-1948.jpg|שמאל|ממוזער|200px|החורבן ברחוב בן יהודה כתוצאה מפיצוץ [[מכונית תופת|מכונית התופת]]]]
[[קובץ:Prof Fekete Rector Heb U1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פרופ' [[מיכאל פקטה]], רקטור [[האוניברסיטה העברית]], אוסף מנת מים בעת המצור על ירושלים]]
'''ה[[מערכה (צבא)|מערכה]] על [[ירושלים]]''', סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של '''[[מלחמת העצמאות]]''', החל משלב א' – מלחמת האזרחים, [[ההתקפה על אוטובוס 2094|שפרצה]] למחרת ההכרזה על [[תוכנית החלוקה]] ב[[כ"ט בנובמבר 1947]], עבור בשלב ב' - פלישת [[מדינות ערב]] לתחומי [[ארץ ישראל המערבית]] ובכללם שטחי [[מדינת ישראל]] ביום [[הכרזת העצמאות|הכרזת עצמאותה]] ועד הסכמי שביתת הנשק בראשית [[1949]]. ירושלים הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות. כשליש מהנופלים במלחמה נפלו בסביבותיה. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון ב[[מצור]] חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה.
 
המערכהבראשיתה נערכהשל תחילההמערכה ביןהתעמתו כוחות[[כוח ההגנההמגן לביןהעברי]] כוחותוכוחות ערבים בלתי סדירים (מיליציות חמושות שנקראו ביישוב: 'כנופיות'), כאשר בתווך עומדים כוחות צבא ומשטרה בריטיים, ולאחר הקמת המדינה בין כוחות [[צה"ל]] שהוקם על בסיס כוחות [[ההגנה]] וה[[פלמ"ח]], לבין "[[הלגיון הערבי|הלגיון הערבי (הלגיון הערבי של עבר הירדן")]]" הירדני ו[[הצבא המצרי]]. לצד כוחות צה"ל פעלו בירושלים כוחות עצמאיים של ה[[אצ"ל]] וה[[לח"י]] תוך שיתוף פעולה עם כוחות צה"ל, אך ללא קבלת מרות מלאה וזאת עד שחברו ל[[צה"ל]].
 
בלחימה בסביבות ירושלים נחלה ההגנה הפסד בקרבות מצפון, ממזרח ומדרום, כאשר יישובי [[גוש עציון]] מדרום לירושלים נכבשו על ידי הלגיון הירדני, ובעקבות הפסד זה הוחלט לפנות את [[בית הערבה]] ו[[חברת אשלג ארץ-ישראלית|מפעל האשלג]] ממזרח לעיר, ואת [[נווה יעקב (מושבה)|נווה יעקב]] ו[[עטרות]] מצפון לעיר. בלחימה במערב העיר נחל צה"ל ניצחון, והצליח להשתלט על שטח רציף מירושלים ועד [[שער הגיא]], ולפתוח את התעבורה מירושלים אל [[מישור החוף]] ו[[השפלה]].
8,527

עריכות