יהדות נאולוגית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: דוגמה\1 |
מ הוספת קישור להחברה ההיסטורית הישראלית |
||
שורה 7:
כבכל מרכז אירופה, התפוררה החברה היהודית הישנה ב[[ממלכת הונגריה]] תחת לחץ השינויים שהתחוללו מסוף המאה ה-18. [[כתב הסובלנות]] של הקיסר [[יוזף השני]] הגביל את האוטונומיה המשפטית של הקהילות, כפה מערכת חינוך ציבורית ואפשר התערות הדרגתית בחיי הכלכלה. תהליכי העיור והפיתוח שעברו על הונגריה בעשורים הבאים לא פסחו על אוכלוסייתה היהודית, ורבים פנו להשתלבות בחברה הכללית תוך זניחת אורח החיים המסורתי ושמירת המצוות.{{הערה|לסקירה מקיפה של תהליך זה, ראו: מיכאל סילבר. '''שורשי הפילוג ביהדות הונגריה: תמורות תרבותיות וחברתיות מימי יוסף השני ועד ערב מהפכת 1848'''. חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, 1985.}} נוצר ניכור בין השמרנים לליברלים, שיוביל שני דורות מאוחר יותר לפילוג רשמי.{{הערה|פטאי, עמ' 225.}} כמו כן, עוד בשנות ה-30 קראו בחוגים הלאומיים ליהודים לערוך רפורמה מקיפה בנושאים כמו דיני ה[[כשרות]] שתאפשר להם להתמזג בחברה כתנאי ל[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]]. מתַּקנים מכל הגוונים דחו דרישה זאת בתוקף וטענו כי השינויים צריכים להיערך מהיותם ראויים כשלעצמם.{{הערה|סילבר, '''Impact''', עמ' 136-140.}}
קריאות ראשונות לעריכת שינויים בדת כדי להתאימה לעולם המודרני נשמעו בהונגריה בעיקר מצד הרב [[אהרן חורין]] מ[[אראד]], אף כי השפעתו הייתה קטנה בארצו. לבסוף היה [[נוסח וינה]] למאפיין העיקרי שקבע את מסלולה של הנאולוגיה מבחינת סדרי בית-הכנסת.{{הערה|Michel K. Silber. '''[http://www.academia.edu/3219736/The_Historical_Experience_of_German_Jewry_and_its_Impact_on_Haskalah_and_Reform_in_Hungary The Historical Experience of German Jewry and its Impact on Haskalah and Reform in Hungary]'''. עמ' 117, 124.}} הכינוי "נאולוגים" התקבע בשיח האורתודוקסי רק בשנות ה-60, בהשאלה מ[[רש"ר הירש]].{{הערה|שם=קצבורג|1=נתנאל קצבורג. '''[http://www.jstor.org/stable/70031421 ההנהגה המרכזית של הקהילות בהונגריה]'''. ציון, חוברת נ'. [[החברה ההיסטורית הישראלית]], 1986. עמ' 1 (למטה).}} מניין בסגנון זה קם ב-1827 בבירה [[בודפשט|פשט]], שקהילתה היהודית הגדולה והנטמעת הייתה עתידה להפוך למרכזו של ציבור זה. הנוסח עוצב על ידי [[יצחק מנהיימר]] ונועד לקלוע לטעמו של הדור הצעיר והמודרני תוך התרחקות מסוגיות עקרוניות. מנהיימר התמקד בשינויים כמו נשיאת הדרשה בשפת המדינה, הצבת הבימה באופן הדומה לכנסייה - בקדמת המבנה ולא במרכזו, עריכת חופה בפנים ותפילה מאופקת יותר.
מי שנחשב לרב הנאולוגי הראשון הוא [[ליב שוואב]], שהגיע לכהן בפשט ב-1836. כתלמידו של הרב [[חיים דייטשמן]], היה שוואב נציג בולט של [[תנועת ההשכלה#גליציה ויתר אוסטריה|תנועת ההשכלה במוראביה]]: הוא היה הראשון בחבל להנהיג דרשה בגרמנית במקום ביידיש ועודד לימודי חול, דבר שקומם עליו את ההנהגה השמרנית. כשהתקבל בפשט קבע כי לא יסכים לסידור שהתקיים בווינה, בה ניצב רב מסורתי שהיה אמון על ענייני הלכה בצלו של מנהיימר הדרשן, אלא ייטול על עצמו את שני התפקידים גם יחד: הוא נשא דרשות בגרמנית צחה ב'חסד נעורים' לצד מסירת הפלפול הדו-שנתי ביידיש בבית-הכנסת הישן, פיקח על הכשרות והטהרה וגם על בית-הספר. את דוגמתו חיקו ממשיכיו ביתר הארץ. שניים מתלמידיו במוראביה, הרבנים [[לאופולד לעף]] ו[[צבי הירש פאסל]], התקבלו אף הם בקהילות מודרניות יחסית, [[סגד]] ו[[נג'קניז'ה]]. באמצע המאה היו בממלכה עשר עדות שאימצו את מנהג וינה, בערים הגדולות.
| |||