הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה גדליה"

נוספו 2,059 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
 
{{רב
|שם=ר'יהודה גדליה
|תמונה=
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[ה'ר"י]] לערך
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[ה'רע"ו]]
|מקום פטירה=
|תאריך לידה לועזי=
|תאריך פטירה לועזי=
|מקום פעילות=
|השתייכות=רבני [[פורטוגל]] ו[[סלוניקי]]
|נושאים בהם עסק=[[תלמוד]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[הלכה]], [[פסיקת הלכה|פסיקה]]
|תפקידים נוספים=[[דפס]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|בני דורו=
|חיבוריו=
}}
 
 
[[קובץ:Old_print_machine.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכונת דפוס עתיקה]]
'''יהודה גדליה''' (נולד במאה ה-15 [[פורטוגל]] - נפטר [[סלוניקי]], [[האימפריה העות'מאנית]]), היה רב ובעל בית דפוס, אשר פעל במאה ה-16 גם פורטוגל וגם בסלוניקי.
 
ר' יהודה גדליה בן משה גדליה -דפס יצאפורטוגזית, מפורטוגליליד בגירושליסבון. והגרעסק ל[[סלוניקי]]כמנהל במאהעבודה ה-16בבית הדפוס של אליעזר טולדנו בליסבון. גורש מפורטוגל והתיישב בסלוניקי. {{הערה|The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [http://www.jstor.org/stable/24174708]}}. בשנת 1515 הקים את הדפוס העברי הראשון שהוקם בעיר זו, תוך שימוש בגופנים שהביא עמו מליסבון. התחיל בהדפסת התלמוד בין השנים 1519 - 1523. במהדורתו נכלל פירוש רש"י, אך לא התוספות. הגופן שבגמרא ריבוע ובפרשנות בכת"י רש"י בסגנון פורטוגל. {{הערה| מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י - מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס. גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג‎, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג‎ (תשל"א-תשל"ח), pp. רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי [ http://www.jstor.org/stable/23415206]}}. אחת העבודות הראשונות שנדפסו היתה "עין יעקב" של יעקב בן חביב, אשר גדליה העריך מאוד. בשנת 1522 הוא הדפיס את עבורתו של יצחק ארמה "עקדת יצחק". גדליה מת בלערך 1526 בסלוניקי. בית הדפוס נמשכה על ידי ילדיו, והוציא לאור כשלושים ספרים.
 
דון יהודה גדליה הביא איתו גופנים מפורטוגל, שבו החל להדפיס את ספרי התלמוד בשנים 1519 - 1523. במהדורתו נכלל פירוש רש"י, אך לא התוספות. הגופן שבגמרא ריבוע ובפרשנות בכת"י רש"י בסגנון פורטוגל. {{הערה| מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י - מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס. גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג‎, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג‎ (תשל"א-תשל"ח), pp. רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי [ http://www.jstor.org/stable/23415206]}}
 
==ספרים שהודפסו בבית הדפוס==
* "[[עין יעקב (חיבור)|עין יעקב]]" של ר' [[יעקב בן חביב]], הודפס ב[[סלוניקי]]. שני המסכתותסדרים ראשונות יצאו לאור ב-1516 אך המחבר נפתר לפי השלמת הדפסת כל המסכתותהסדרים. בנו [[לוי בן חביב]] השלים את המלאכה. {{הערה|Gotthard Deutsch, Bernhard Friedberg "Ḥabib, Jacob (Ben Solomon) Ibn", http://jewishencyclopedia.com}}
* התלמוד, הודפס ב[[סלוניקי]] בשנים 1519 - 1523.
* "מאיר איוב" של ר' מאיר עראמה, הודפס ב[[סלוניקי]]. {{הערה|Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved /איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה יוסף הקר and Joseph R. Hacker Tarbiẕ /תרביץ כרך עו‎, חוברת ג/ד‎ (ניסן-אלול תשס"ז), pp. 501-518 Published by: Mandel Institute for Jewish Studies /המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל [http://www.jstor.org/stable/23605762]}}
* "ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר, לפני שנת 1540, הודפס ב[[סלוניקי]]. {{הערה|What Makes Antique Books So Rare? /סיבות לנדירות ספרים עבריים ישראל מהלמן and I. Mehlmann Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות Vol. ה‎, Volume V, Division V: Research Projects-Reports and Articles Based on the Projects' Findings; Jewish Demography / כרך ה, חטיבה ה: מפעלי מחקר בתחום מדעי היהדות: דינים-וחשבונות ומאמרים מדעיים, המבוססים על תוצאות מפעלי המחקר; מאמרים בדמוגרפיה יהודית‎ (תשכ"ט / 1969), pp. 57-65 Published by: World Union of Jewish Studies /האיגוד העולמי למדעי היהדות [http://www.jstor.org/stable/23524071]}}
 
 
==הערות שוליים==
==קישורים חיצוניים==
* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי יעקב ברבי שלמה חביב (בעל „עין יעקב”)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=31}}
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3906 עין יעקב], ב"אנציקלופדיה יהודית" שבאתר "דעת"
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:גדליה, יהודה}}
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-15]]
[[קטגוריה:יהודים ספרדים]]
[[קטגוריה:מגורשי ספרד ופורטוגל]]
[[קטגוריה:רבנים פורטוגלים]]
[[קטגוריה:פרשני אגדות התלמוד]]
[[קטגוריה:סלוניקי: רבנים]]
[[קטגוריה:דפוס עברי|*]]
324

עריכות