יער חולדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8:
 
== נטיעת היער והקמת חוות הלימוד ==
[[בנק אנגלו פלשתינה]] רכש בשנת [[1905]] כ-2,000 דונם באזור חולדה עבור [[התנועה הציונית]]. ב-[[1907]] החלו בנטיעת עצי זית ביער לזכרו של הרצל. ה[[קרן הקיימת לישראל]] הכינה משתלה ב[[לוד]] ומינתה ב-[[1908]] את האגרונום [[משה ברמן]] כאחראי על עבודה זו, שהחל בנטיעות ע"י פועלים ערבים. מעשה זה עורר התמרמרות רבה בקרב פועלים יהודים, שתמהו מדוע יער על שם המנהיג הציוני החשוב ביותר ניטע ע"י פועלים ערבים. כאות מחאה עקרו פועלים מהמשובות באזור את השתילים שנטעו הערבים, אך נטעו אותם מחדש כדי לא לגרום נזק למשתלה.
ב-[[בנק אנגלו פלשתינה1909]] רכש בשנת [[1905]] כ-2,000 דונם באזור עבור [[ההנהלה הציונית]].הוקמה במקום הוקמה חווה [[חקלאות|חקלאית]] ובית גדול למגורי מנהל החווה שהיה אמור לשמש גם כ[[מוזיאון]] הרצל{{הערה|1=[[מוזיאון הרצל]] הוקם לימים ב[[הר הרצל]].}}. בחצר חולדה התיישבו פועלים שעסקו בנטיעות יער הרצל. את המקום ניהל האגרונום [[לואי בריש]] ואחריוולאחר שנה מונה האגרונום [[יצחק וילקנסקי]]. חוות חולדה הפכה לחוות לימוד. בשנת [[1912]] תוגברה הנקודה על ידי קבוצה שלקבוצת חלוצים שהקימו בחצר משק חקלאי. למקום הובילה דרך עפר לא סלולה ותחנת ה[[רכבת]] הקרובה הייתה בוואדי צראר, היא [[תחנת הרכבת נחל שורק|תחנת נחל שורק]], במסילת הברזל בין [[ירושלים]] ל[[תל אביב]], המרוחקת כשני [[קילומטר]] מהיישוב.
 
== מלחמות והתיישבות ==
תקופתבתקופת [[מאורעות תרפ"ט]], בליל [[28 באוגוסט]] [[1929]], התנהל בחווה קרב עיקש בין ערביי הסביבה שתקפו אותה לבין המגינים, אשר מנו 24 לוחמים בפיקודם של מתניה אברמסון ו[[אפרים צ'יזיק]], אשר נהרגשנהרג בקרב. אחותו [[שרה צ'יזיק]] נהרגה בקרב להגנה על [[תל חי]]. הנשים והילדים פונו מבעוד מועד והמגינים פינו את החווה והתבצרו בבית הרצל. בהתערבות ה[[משטרה]] ה[[בריטניה|בריטית]] פונו הלוחמים מהבית והמקום נשדד ונשרף.
הבריטים סירבו לאפשר ללוחמים לפנות איתם את גופתו של צ'יזיק. שיירי הגופה נותרה בשטח כשבוע, ורק אז הצליחה אחותו לארגן קבוצת חברים שבאה לחולדה בלוויתבליווי של כוח בריטי, וקברה אותה בחולדה.{{הערה|[[יהודה עציון]], בזעתם ודמם: בני משפחות בלינקוב וצ'יזניק בבניין הארץ והגנתה, תל אביב, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009, עמ' 409-390}}. לאחר המאורעות שימשה החווה מרכז אימונים של ארגון [[ההגנה]]. בשנת [[1931]] התיישבו בחווה אנשי קבוצת [[גורדוניה]] מ[[פולין]], שעברו בשנת [[1937]] כקילומטר וחצי מערבה אל חולדה החדשה. ב[[מלחמת העצמאות]] שימש המקום כנקודת מוצא של הכוחות העבריים לאבטחת הקשר עם [[ירושלים]].
 
== שחזור ==
[[קובץ:Tal Look-out Memorial Near Kibbutz Hulda, Israel.jpg|ימין|ממוזער|250px|"מצפה טל" מעל קיבוץ חולדה]]
 
חוות חולדה שוקמה, ובשנת [[1976]] הוקם בה מרכז שדה של [[משרד החינוך]] ושל הקרן הקיימת לישראל. ביער הוכשר מסלול סיור טבעתי הכולל את החווה, את בית הרצל, את ה[[אנדרטה]] לזכרו של אפריים צ'יזיק שנבנתה על ידי הפסלת [[בתיה לישנסקי]], ומשאבות ששימשו לקו אספקת ה[[מים]] לירושלים במלחמת העצמאות. כמו כן במקום "חורשת רחל" לזכרה של [[רחל המשוררת]] שמתהשנפטרה בשנת [[1931]] ומחצבהו[[מחצבה]] שהופעלה על ידי אנשי חולדה כדי לספק אבנים לבניין בתקופת המאורעות ומאוחר יותר שימשה כמטווח של "ההגנה". המקום נפתח למבקרים בשנת [[2000]]. היער משתרע על פני שטח בן למעלה מ-200 [[דונם]] וכולל חניונים, שולחנות לפיקניק וברזי מים. היער הוא [[גן לאומי]] המנוהל על ידי [[הקרן הקיימת לישראל]].
 
המקום נפתח למבקרים בשנת [[2000]]. היער משתרע על פני שטח בן למעלה מ-200 [[דונם]] וכולל חניונים, שולחנות לפיקניק וברזי מים. היער הוא [[גן לאומי]] המנוהל על ידי [[הקרן הקיימת לישראל]]. מהאנדרטה יוצאת לכווןדרך עפר לכיוון [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]] דרך עפר, שמצידיה שדרת [[וושינגטוניה חסונה|דקלי וושינגטוניה]]. הדרך מסתיימת ב'''מצפה טל''' על שם [[סגן]] טל צמח, יליד חולדה, שנהרג בפעילות מבצעית בשנת [[2002]].
 
== לקריאה נוספת ==