יער חולדה – הבדלי גרסאות

== נטיעת היער והקמת חוות הלימוד ==

[[בנק אנגלו פלשתינה]] רכש בשנת [[1905]] כ-2,000 דונם באזור חולדה עבור [[התנועה הציונית]]. ב-[[1907]] החלו בנטיעת עצי זית ביער לזכרו של הרצל. [[קרן קימת לישראל]] הכינה משתלה ב[[לוד]] ומינתה ב-[[1908]] את האגרונום [[משה ברמן]] כאחראי על עבודה זו, שהחל בנטיעות ע"י פועלים ערבים. מעשה זה עורר התמרמרות רבה בקרב פועלים יהודים, שתמהו מדוע יער על שם המנהיג הציוני החשוב ביותר ניטע ע"י פועלים ערבים. כאות מחאה עקרו פועלים מהמשובות באזור את השתילים שנטעו הערבים, אך נטעו אותם מחדש כדי לא לגרום נזק למשתלה.

ב-[[1909]] הוקמה במקום חווה [[חקלאות|חקלאית]] ובית גדול למגורי מנהל החווה שהיה אמור לשמש גם כ[[מוזיאון]] הרצל{{הערה|1=[[מוזיאון הרצל]] הוקם לימים ב[[הר הרצל]].}}. בחצר חולדה התיישבו פועלים שעסקו בנטיעות יער הרצל. את המקום ניהל האגרונום [[לואי בריש]] ולאחר שנה מונה האגרונום [[יצחק וילקנסקי]]. חוות חולדה הפכה לחוות לימוד. בשנת [[1912]] תוגברה הנקודה על ידי קבוצת חלוצים שהקימו בחצר משק חקלאי. למקום הובילה דרך עפר לא סלולה ותחנת ה[[רכבת]] הקרובה הייתה בוואדי צראר, היא [[תחנת הרכבת נחל שורק|תחנת נחל שורק]], במסילת הברזל בין [[ירושלים]] ל[[תל אביב]], המרוחקת כשני [[קילומטר]] מהיישוב.

 

== מלחמות והתיישבות ==

בתקופת [[מאורעות תרפ"ט]], בליל [[28 באוגוסט]] [[1929]], התנהל בחווה קרב עיקש בין ערביי הסביבה שתקפו אותה לבין המגינים, אשר מנו 24 לוחמים בפיקודם של מתניה אברמסון ו[[אפרים צ'יזיק]] שנהרג בקרב. אחותו [[שרה צ'יזיק]] נהרגה בקרב להגנה על [[תל חי]]. הנשים והילדים פונו מבעוד מועד והמגינים פינו את החווה והתבצרו בבית הרצל. בהתערבות ה[[משטרה]] ה[[בריטניה|בריטית]] פונו הלוחמים מהבית והמקום נשדד ונשרף.

 

== שחזור ==