המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

'''ה[[מערכה (צבא)|מערכה]] על [[ירושלים]]''', סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של '''[[מלחמת העצמאות]]''', החל משלב א' – מלחמת האזרחים, [[ההתקפה על אוטובוס 2094|שפרצה]] למחרת ההכרזה על [[תוכנית החלוקה]] ב[[כ"ט בנובמבר 1947]], עבור בשלב ב' - פלישת [[מדינות ערב]] לתחומי [[ארץ ישראל המערבית]] ובכללם שטחי [[מדינת ישראל]] ביום [[הכרזת העצמאות|הכרזת עצמאותה]] וממועד [[ההפוגה השנייה]] עת התייצבו גבולות הפסקת האש, שלימים נודעו בשם [[הקו העירוני]], ועד [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכמי שביתת הנשק]] באפריל [[1949]], ב[[עצימות נמוכה]]. ירושלים הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות משום היותה "נשמתה של ארץ ישראל...אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל" - דבריו של [[דוד בן גוריון]]. כשליש מהנופלים במלחמה נפלו בסביבותיה. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון ב[[מצור]] חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה.