רעש – הבדלי גרסאות

 

לעומת זאת, ישנם צלילים שלרוב אין ויכוח לגבי הפרעתם לכלל הציבור הנמצא בטווח קליטתם{{הערה|1=חוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961 (2) מניעת רעש: לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי-סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים.}}. דוגמאות לרעשים אלה הם רעשי [[מנוע]]ים חזקים כמו של [[מטוס]]ים או [[פטיש אוויר|פטישי אוויר]]. ישנם גם צלילים שנקבע בחוק או בתקנות כלשהן שבמקום או בשעה מסוימים הם אסורים{{הערה|1=על פי סעיף 11 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג- 1992 לא יפעיל אדם ולא ירשה להפעיל מזגן, מדחס או מכשיר כיוצא באלה: בין היתר בבניין שיש בו יחידת מגורים וכן במקום ובאופן הגורם לרעש חזק המפריע או עלול להפריע לשכנים. בנוסף, גם במקום ובאופן הגורם או עלול לגרום לרעש בלתי סביר. [http://www.tarbut-hadiur.gov.il/Default.aspx?set=18:1 מתוך אתר האגודה לתרבות הדיור].}}. לדוגמה, בישראל, אסור להשמיע רעשי מסיבת ריקודים בשכונת מגורים לאחר שעה 23:00 בלילה. דוגמה אחרת לרעש לא חוקי היא ויכוח קולני במסדרונות בית משפט. רעשים קבועים שאין ויכוח על היותם רעש ולא צליל נעים מכונים "זיהום רעש".

 

ממפגעי רעש אקוסטי קבועים ניתן להתגונן בעזרת [[בידוד אקוסטי]], או [[אטמי אוזניים]] או משינוי המערכת המפיקה את הרעש כגון הפיכת מחשב אישי רגיל ל[[מחשב שקט]].