ויקיפדיה

החטיפה מן ההרמון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
ויקישיתוף בשורה
שורה 32:
בתור [[זינגשפיל]], חלק רב מהפעולה מתנהל ב[[דיאלוג]] מדובר, כך שבמוזיקה מורגש מחסור ברצ'יטטיב והיא מתרכזת כולה במספרים הקבועים (אריות, דואטים, רביעיית קולות וכו').
 
היצירה קלילה באופיה ומטרתה לגרום הנאה. אין בה אותה ירידה לעומק הדברים וחקר הדמויות או רגשות אפלים, המורגשים באופרות המאוחרות יותר של מוצרט. עלילתה מנצלת את ההתלהבות ששררה אותו זמן לתרבות ה"אקזוטית" של [[טורקיה]], אומה שזמן קצר קודם לכן הפסיקה להוות איום צבאי על אוסטריה, והוינאים גילו עניין בפולקלור הפיקנטי שלה. האופרה של מוצרט כללה גרסה מערבית למוזיקה הטורקית והתבססה בצורה רופפת על המוזיקה של להקות [[יניצ'רים]] טורקיות, שהופיעה ביצירותיו המוקדמות יותר של מוצרט. כמו רבות מן הקומדיות של התקופה, היא עושה שימוש באלמנטים רבים בעלילה ובדמויות, שמקורם בסגנון ה[[קומדיה דל'ארטה]].
 
דמויות האופרה מגלמות גם את ה[[סטריאוטיפ|סטריאוטיפים]]ים הטורקים, במיוחד אוסמין, דמותו הקומית של רב השרתים המרושע, עב הכרס, של הפאשה, אשר מביע את איומיו הרבים בשירת [[קולות (מוזיקה)|בס]]. עם זאת, אי אפשר לראות באופרה כולה סטריאוטיפ טורקי, מאחר שרוח העלילה תלויה באופיו הנוח והמוכן לוותרנות של סלים, כפי שהוא מתגלה בסוף האופרה.
 
המוזיקה הולחנה במלוא המרץ וכוללת כמה מה[[אריה (מוזיקה)|אריות]] המרהיבות, המורכבות והמסובכות ביותר של המלחין; באריה האחרונה של אוסמין כלול אחד ה[[תו (מוזיקה)|תווים]] הנמוכים ביותר ב[[רפרטואר]] ה[[מוזיקה מערבית|מערבי]], רה נמוך. ייתכן שרבות מהן נכתבו מתוך מחשבה על הזמרים, שמוצרט ייעד להם את האריות. את אוסמין גילם לראשונה [[לודוויג פישר]], זמר בס, שנודע ב[[מנעד]] הגדול שלו וביכולתו לדלג על מרווחים גדולים בקלות. בדומה לכך, מוצרט כתב על הזמרת הראשונה שגילמה את דמות קונסטנצה, קתרינה קווליירי: "הקרבתי את האריה של קונסטנצה במעט למען הגרון הגמיש של הגברת קווליירי." הדבר ניכר בעיקר באריה המפורסמת ביותר, יש להניח, של האופרה, "עינויים מכל הסוגים" (''Martern aller Arten'') הארוכה, המשוכללת והקשה ביותר לביצוע.
שורה 41:
 
==על השחקנים, הזמרים וכלי הנגינה==
הזמרים שרים יחד עם [[תזמורת]] של [[מוזיקה קלאסית בתחילת העת החדשה|התקופה הקלאסית]], בליווי [[כלי נגינה|כלי הנגינה]] הדרושים להפקת מוזיקה "טורקית": [[תוף בס|תופי בס]], [[מצלתיים]], [[משולש (כלי נגינה)|משולש]] ו[[פיקולו#פיקולו|פיקולו]]. לצד אלו, התזמורת כוללת זוג [[חליל|חלילים]]ים, [[אבוב|אבובים]]ים, [[קלרנית|קלרינתות]], [[בסון|בסונים]], [[קרן יער|קרנות יער]], [[חצוצרה|חצוצרות]], מערכת שני [[טימפני]], ומערכת [[כלי מיתר|כלי המיתר]] הרגילה הכוללת [[כינור]] ראשון ושני, [[ויולה|ויולות]], [[צ'לו|צ'לי]] ו[[קונטרבס|קונטרבסים]]ים.
 
==עלילה==
שורה 48:
 
===מערכה I===
בלמונטה מחפש בכל מקום אחר ארוסתו, קונסטנצה, שנפלה, עם המשרתת האנגליה שלה, בלונדשן והמשרת של בלמונטה, פדריו בשבי [[שודד ים|שודדי ים]] ואלה מכרו אותם לפאשה-סלים (אריה: "כאן אראך, קונסטנצה, את הינך תקוותי!" - ''Hier soll ich dich denn sehen, Konstanze, dich mein Glück!''). אוסמין, משרתו של הפאשה, מגיע עם סולם לקטוף תאנים בגן ומתעלם לחלוטין מפניותיו של בלמונטה (אריה: "מי שאהבה מצא" - ''Wer ein Liebchen hat gefunden''). בלמונטה מתעקש ומנסה להשיג חדשות ממשרתו, פדריו (דואט: "ארורים תהיו אתה והשיר שלך" - ''Verwünsch seist du samt deinem Liede!''). אוסמין כעוס ("אילו פוחחים" - ''Solche hergelaufne Laffen''). למרות הכל, לאחר שהמשרת עוזב, בלמונטה פוגש את פדריו והם נחושים לחטוף חזרה את קונסטנצה (אריה: "קונסטנצה, קונסטנצה, לו רק אזכה לראותך שוב" - ''Konstanze, dich wiederzusehen, dich'')
 
בליווי מקהלת היניצ'רים ("שירו לפאשה הגדול" - ''Singt dem großen Bassa Lieder'') סלים מופיע עם קונסטנצה, שאת אהבתה הוא מבקש לשווא, (האריה של קונסטנצה: "מחל לי! הו, אהבתי!" - ''Ach ich liebte, war so glücklich!''). בהמלצתו של פדריו, הפאשה מסכים להעסיק את בלמונטה כבנאי, אך אוסמין מסרב לאפשר לו גישה לארמון (טרצט: "צעד! צעד! צעד!" - ''Marsch! Trollt euch fort!'').
שורה 58:
 
===מערכה III===
בלמונטה ופדריו מגיעים אל הגן עם סולמות (אריה, בלמונטה: "כשדמעות האושר נושרות" - ''Ich baue ganz auf deine Stärke''; [[רומנסה]], פדריו: "שבוי בארץ המורים" - ''In Mohrenland gefangen war ein Mädel hübsch und fein''). בלמונטה מצליח בחטיפת קונסטנצה, אך כשפדריו עומד להימלט עם בלונדשן, הם נתפסים על ידי אוסמין (אריה: "הו, איך אחגוג את ניצחוני" - ''Ha, wie will ich triumphieren''), ובלמונטה וקונסטנצה גם הם נתפסים ומובאים בחזרה למשמר. סלים פאשה, המכיר בבלמונטה את בנו של גדול אויביו, עומד לצוות על הוצאתם להורג (דואט: "הו איזה גורל, הו מצוקת הנפש" - ''Welch ein Geschick! O Qual der Seele''). אך יגונם נוגע ללבו; הוא מוחל להם ומכריז, ששנאתו אל אבי בלמונטה כה גדולה, עד שינקום בו בהשבת בנו וארוסת הבן בחיים, כדי שיראה עצמו חייב לו לנצח נצחים. כולם יוצאים לחופשי - לצערו הרב של אוסמין, אשר היה מעדיף לראות אותם [[הוצאה להורג|מוצאים להורג]] באלימות (פינאלה: "לעולם לא אשכח את טוב לבך" - ''Nie werd' ich deine Huld verkennen'').
 
==עיבודים==
שורה 64:
 
==ספרים==
* עיבוד סיפור העלילה מ'''המדריך השלם למבקר באופרה''' מאת ליאו מליץ, גרסת [[1921]]. (''The Opera Goer's Complete Guide'' by Leo Melitz)
* דיון וניתוח של האופרה מאת ג'וליאן ראשטון מופיע ב'''מילון גרוב החדש למוזיקה ומוזיקאים'''. (''New Grove Dictionary of Music and Musicians'' by Julian Rushton)
* ''Die Entführung aus dem Serail ''by Thomas Bauman בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://opera.stanford.edu/Mozart/Entfuhrung/libretto.html הליברטו (מילים) של האופרה]
* [http://www.dlib.indiana.edu/variations/scores/baj3789/large/index.html היצירה] מפורסמת בקישור על ידי [http://www.music.indiana.edu/muslib.html ספריית מוזיקת בישול של ויליאם וגייל] של אוניברסיטת אינדיאנה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/החטיפה_מן_ההרמון"