הארץ המובטחת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך עריכה חזותית
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (דיון)
שורה 6:
'''הארץ המובטחת''' היא חבל ארץ שהובטח ב[[תורה]] על ידי [[יהוה|ה']] ל[[שלושת האבות]] ש[[שבטי ישראל|צאצאיהם]] יקבלוהו לנחלה בכל הדורות. ההבטחה ניתנה לראשונה ל[[אברהם]] ב[[ברית בין הבתרים]], חודשה לבנו [[יצחק]] בעת שציווהו ה' להימנע מעזיבת הארץ כאשר שרר בה רעב כבד, וניתנה בשלישית לבנו [[יעקב]] כאשר נאלץ לעזוב את הארץ בעת שברח מ[[עשו]] אחיו שרצה להורגו על לקיחת הברכות.
 
גבולות הארץ המובטחת מוגדרים בברית בין הבתרים: מנהר מצרים (הוא ה[[נילוס]]) בדרום-מערב, עד נהר [[פרת]] בצפון-מזרח.{{הערה|"וזה גבול הארץ" ח. בר-דרומא עמוד 43}} הגדרה מפורטת יותר של גבולות ההבטחה נמצאת בספר שמות<ref>{{הערה|ספר שמות פרק כג פסוק לא.</ref>}}: {{ציטוטון|וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר}}.
 
==בתורה==
שורה 16:
 
== היחס לגבולות מסעי ==
בפרשת 'מסעי' שבספר במדבר (פרק לד) מתוארים גבולותיה של ארץ כנען שאותה הצטוו ישראל לכבוש בעת כניסתם לארץ. גבולות אלו מצומצמים משמעותית מ'גבולות ההבטחה', וזאת משום שארץ כנען כללה שבעה מתוך עשרת עמי כנען המפורטים בברית בין הבתרים שמקום מושבם הובטח לאברהם, ושלושת העמים: הקיני, הקניזי והקדמוני, לא נכללו בגבולות אלו, והם הובטחו לישראל 'לעתיד לבוא'. הזיהוי המרכזי בחז"ל לשלושת העמים הללו הוא: עמון, מואב ואדום. שנאסר על ישראל לכובשם בעת הכניסה לארץ, ולעתיד לבוא גם הם יינתנו לעם ישראל. לתקופה זו מכוון הפסוק<ref>{{הערה|ספר דברים פרק יט פסוקים ח-ט.</ref>}}: {{ציטוט|וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ: כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים}}
 
==בספר יחזקאל==
שורה 27:
מקובל לחלק את דעות הפרשנים והחוקרים ביחס שבין 'גבולות ההבטחה' ל'גבולות מסעי' בשאלת הגבול הצפוני והדרומי של הארץ לשתי קבוצות מרכזיות: האחת מאחדת בין שני הגבולות על אף השוני הרב הקיים בתיאור כל אחד מהם בתורה, בהסתמך על הכלל שלעיתים נוהגת התורה לתאר במקום אחד באופן כללי ורחב, ובמקום אחר באופן מפורט. לשיטה זו רק ביחס לגבול המזרחי קיים שוני בין הגבולות, שכן שלושת העמים: הקיני, הקניזי והקדמוני, כלולים בגבולות ההבטחה ולא בגבולות מסעי.
 
השיטה השניה גורסת שמדובר בשני גבולות שונים לחלוטין. גבולות ההבטחה הם גבולות של חבל ארץ רחב הנוגע בשני קצותיו בשתי הממלכות החזקות באזור: [[מצרים העתיקה|ממלכת מצרים]] ([[נילוס|נהר מצרים]]) ו[[מסופוטמיה|ממלכת מסופוטמיה]] ([[פרת|נהר פרת]]). ואילו גבולות מסעי הם גבולות [[ארץ כנען]] בלבד, שהיא קטנה בהרבה מהמרחב העצום שבין מצרים למסופוטמיה, וגבולה משתרע מאזור [[פלשתים|ממלכת הפלשתים]] בפינה הדרום מערבית של ארץ כנען (אזור [[רפיח]]-[[אל עריש]] של היום) ועד אזור הרי הלבנון בצפון מזרח וצפון מערב הארץ (אזור [[ביירות|בירות]]-[[מול הלבנון]] של ימינו, אם כי הגבול המדויק נתון במחלוקת).<ref>{{הערה|עי' 'דעת מקרא' ספר במדבר, בהקדמה לפרק לד.</ref>}}
 
לפי [[חיים בר-דרומא]], כל תיאורי הארץ המובטחת בתנ"ך הם בעצם תיאור אחד - של גבולות טבעיים (כגון נהרות, רכסי הרים וכדומה) - ורק שמות הגבולות נשתנו על פי צרכים צדדיים, ובעיקר בגלל תקופה מחודשת (כגון בימי יחזקאל שהיה מעל אלף שנים לאחר תקופת ברית בין הבתרים) ונשתנו שמות הגבולות.{{הערה|הקדמה לספר "וזה גבול הארץ", חיים בר-דרומא}}