פינה (סרט) – הבדלי גרסאות

'''פִּינָה''' (ב[[גרמנית]] '''pina''') הוא [[סרט תעודי]] מ-[[2011]] של ה[[במאי קולנוע|במאי]] ה[[גרמניה|גרמני]] [[וים ונדרס]] על ה[[כוראוגרפיה|כוראוגרפית]] וה[[רקדן|רקדנית]] [[פינה באוש]]. הסרט הוא [[סרט תלת-ממד|תלת ממדי]]. הצגת הבכורה של הסרט הייתה ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין]] ה-61, בשנת 2011. שם הסרט "פינה", והוא מוצג כ"סרט עבור פינה באוש" ("Ein film für PINA BAUSCH"). כותרת המשנה של הסרט היא "רקוד, רקוד כי אחרת אנו אבודים" ("tanzt, tanzt, sonst sind wir verloren").

==הפקת הסרט==

 

ונדרס סיפר בראיון{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Margaret Putnam|כותרת=The Making of Pina|כתובת=http://www.theaterjones.com/features/20120129125537/2012-01-29/The-Making-of-Pina|תאריך=29 בינואר 2012|שפה=אנגלית|ציטוט=The Oscar candidate for Best Documentary Film Pina recalls his stunned response when his subject, Pina Bausch, died two days before filming was to begin.}}}} שהוא ובאוש התלבטו במשך כ-20 שנה איך להעביר את עבודותיה למדיום קולנועי בצורה הטובה ביותר. הוא סיפר שהמשימה נראתה לו בלתי אפשרית, עד לפריצת הדרך שהגיעה כשצפה בסרט ההופעה של להקת [[U2]] שהופק בטכנולוגית תלת ממד, "U2-3D". ונדרס אומר שהטכנולוגיה החדשה היא שאפשרה להתגבר על המחסום שעד אז נראה לו בלתי עביר בין המחול לקולנוע. ונדרס ובאוש החליטו להפיק את הסרט, ולהתרכז בארבע מיצירותיה של באוש: "[[קפה מילר]]", "פולחן האביב", "ירח מלא" ו"זירת מגע" ('''Kontakthof'''). באוש נפטרה באופן פתאומי לאחר מחלה קצרה יומיים לפני מועד תחילת הצילומים, וונדרס ביטל את ההפקה. הרקדנים בלהקה החליטו להמשיך בפעילות הלהקה לפחות לשנתיים הבאות, ופנו לוונדרס לחזור לצלם את הסרט. במקביל, הם העלו הפקות מחודשות של הריקודים "קפה מילר ו"פולחן האביב". ונדרס החליט להענות לבקשתם, אך מותה של באוש חייב גישה חדשה לסרט. הקטעים מארבעת הריקודים עליהם הסכימו ונדרס ובאוש קוצרו לקטעים בלבד מהריקודים שצולמו בהופעות חיות מול קהל, ונוספו קטעי מונולוג בהם מספרים הרקדנים על עבודתם עם באוש, ועל האופן בו השפיעה על חייהם. כמו כן נוספו קטעי ריקוד סולו, וקטעים רבים מריקודים נוספים על ארבעת הריקודים שתוכננו במקור, כשרבים מהקטעים הנוספים אינם צילומים מהופעות דווקא, אלא גם ריקודים בחזרות, בסדנה, ובאתרים שונים רבים. כמו כן נוסף מספר קטן של קטעי ארכיון, בעיקר משום שזו הייתה הדרך היחידה להראות את באוש עצמה רוקדת.