חלבון פלואורסצנטי ירוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: סן דייגו
←‏היסטוריה: קישורים פנימיים
שורה 5:
בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 בודד לראשונה GFP מן המדוזה ''[[Aequorea victoria]]'' ותכונותיו הפלואורסצנטיות נחקרו על ידי [[אוסאמו שימומורה]].[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=13911999] במדוזה זו, הפלואורסצנציה של GFP מתרחשת כאשר החלבון המאיר [[אקוורין]] נקשר ליוני [[סידן|Ca]]<sup>2+</sup> ונוצר זוהר כחול, וחלק מהאנרגיה לאור מועברת ל-GFP, אשר מסיט את הצבע לירוק. התועלת של שימוש בחלבון ככלי ב[[ביולוגיה מולקולרית]] לא הובנה עד 1992, כאשר דוגלס פרשר (Douglas Prasher) דיווח על שיבוט ו[[ריצוף DNA|ריצוף]] של הגן המקודד לחלבון GFP.&רלמ;[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=1347277] המימון למחקר זה אזל, ובעקבות זאת שלח פרשר דוגמות [[cDNA]] למספר מעבדות. מעבדתו של [[מרטין צ'לפי]] (Martin Chalfie) הצליחה לגרום לביטוי של חלבון ה-GFP בתאים הטרולוגיים של החיידק ''[[E. coli]]'' וכן של הנמטודה ''[[Caenorhabditis elegans|C. elegans]]'', ופרסמו את תוצאותיהם במגזין [[Science]] בשנת 1994.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=8303295] המעבדה של פרדריק טסוג'י (Frederick Tsuji) דיווחה באופן עצמאי על ביטוי של החלבון הרקומביננטי חודש לאחר מכן[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=8137953].&רלמ; תכונה חשובה של ה-GFP היא שהוא מקופל ופלואורסצנטי בטמפרטורת החדר, ואיננו זקוק ל[[קופקטור]]ים אקסוגניים הייחודיים למדוזות. אף על פי שה-GFP בצורתו הטבעית פלואורסצנטי יש לו כמה מגרעות, כדוגמת יציבות אור לא טובה ו[[קיפול חלבונים|קיפול]] לא טוב ב-37°C.
 
המבנה הגבישי המדווח הראשון של GFP נעשה על מוטנט S65T על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אורגון ב-[[Science]] ב-1996. חודש לאחר מכן דיווחה באופן עצמאי קבוצה אחרת מאוניברסיטת הוסטון ב-Nature Biotech על המבנה של [[זן הבר]] של GFP.{{כ}}[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=9631087] המידע על מבנה ה-GFP סיפק רקע חיוני על תצורת הכרומופור ועל אניטרקציות של שיירים סמוכים. חוקרים ערכו שינויים בשיירים אלו באמצעות מוטציות מכוונות ואקראיות כדי ליצור את מגוון רחב של נגזרות GFP.
 
ביום רביעי 8 באוקטובר [[2008]] הכריזה האקדמיה השוודית המלכותית למדעים על חלוקת הפרס בכימיה לשנת 2008 לכימאים אשר גילו את החומר: אוסאמו שימומורה, [[מרטין צ'לפי]] ו[[רוג'ר צין]] [http://nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/laureates/2008/].