פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
== השלבים האחרונים ==
ב-[[1710]], פתחו בעלות הברית במערכה אחרונה בספרד אבל לא הצליחו להתקדם כלל. כוח אנגלי הגיע למדריד יחד עם הארכידוכס קרל, אך נאלץ להיכנע בעקבות תבוסתו בקרב בירואגא. בינתיים, הברית האנגלית-הולנדית-אוסטרית התחילה להיחלש. בבריטניה הגדולה ([[ממלכת אנגליה]] ו[[ממלכת סקוטלנד]] אוחדו ב-[[1707]] תחת השם [[ממלכת בריטניה הגדולה]]), אבדה השפעתו הפוליטית של מרלבורו כשנותק הקשר בין [[אן מלכת בריטניה]] לבין ידידתה אשתו, דוכסית מרלבורו. בנוסף לכך, [[המפלגה הוויגית]] השולטת שעד אז גיבתה את המלחמה הוחלפה בממשלה של הטורים שרצו להביא קץ ללחימה. מרלבורו הוחזר לאנגליה והוחלף בדוכס אורמונד.
 
ב-[[1711]], כשהארכידוכס קרל עלה לשלטון בקיסרותב[[קיסרות הרומית הקדושה]] בשם קרל השישי, הסתבר שניצחון אוסטרי מוכרע יסכן את מאזן הכוחות בדיוק כמו ניצחון צרפתי.
 
ממשלת בריטניה החדשה נקטה בעמדה פציפיסטית מאד. בהנהגת מזכיר המדינה הנרי סנט ג'ון, פתחו בדו-שיח חשאי עם שר החוץ הצרפתי המרקי דה טורסי, בהיעדר גורמים אוסטריים או הולנדיים. בעוד התפתחות חיובית עבור צרפת, הכוחות הבריטים תחת דוכס אורמונד סירבו להיכנס לקרב. לכן, ב-[[1712]], כוחות צרפת הצליחו לכבוש בחזרה את רוב השטח שהפסידו קודם לכן.
1,360

עריכות