צפורה שרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Michael Shefa (שיחה | תרומות) מ ←ראשית חייה: ניסוח: רעית ראש ממשלת ישראל אינה כהונה, מאחר שזה אינו תפקיד מוכר רשמית |
||
שורה 27:
נולדה בשם '''צפורה מאירוב''' בשנת [[1896]] ליהודה מאירוב ופרידה (לבית מאירוביץ) ב[[דווינסק]] שב[[גוברניית ויטבסק|פלך ויטבסק]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום דאוגבפילס, ב[[לטביה]]) – עיר שבאותה תקופה כמעט מחצית מתושביה היו [[יהודים]]. אביה נמנה עם "[[חובבי ציון]]" ובילדותה לא זכתה ל[[חינוך]] יסודי{{הערה|אילן בן עמי, '''האישה שאיתו''', 2010, עמ' 59|שם=הערה ראשונה}}. אחיה הצעיר הוא [[שאול אביגור]], ממגיני [[תל חי]], מראשי "[[ההגנה]]", מפקד [[המוסד לעלייה ב']] ברוב שנות קיומו, סגן [[שר הביטחון]] ב[[מלחמת העצמאות]] וראש ארגון "[[נתיב (לשכת הקשר)|נתיב]]".
היא עלתה ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1912]] כמעט ללא ידיעת השפה ה[[עברית]]. משפחתה השתקעה ב[[תל אביב-יפו]], וציפורה החלה את לימודיה ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה העברית]]. במהלך לימודיה בגימנסיה הכירה את מי שיהיה בעלה לעתיד, משה שרת. באותה העת היה [[תלמיד]], ועתיד להיות [[אישיות]] [[דיפלומטיה|דיפלומטית]] בכירה וראש ממשלת ישראל השני{{הערה|אילן בן עמי, '''האישה שאיתו''', 2010, עמ' 60|שם=הערה שנייה}}. היא הכירה את [[דב הוז]] ו[[אליהו גולומב]], חבריו הטובים של שרת, וקרבתה אל השלישייה הפכה אותה לשותפה במאבק המדיני והפוליטי ל[[הקמת מדינת ישראל]] עוד משחר נעוריה. שותפות זו באה לידי ביטוי בחייה עם שרת, ששיאם
מאירוב ושרת התקרבו לראשונה במהלך [[טיול]] שנערך לתלמידי הגימנסיה ב[[פסח]] [[1913]] ב[[חברון]]. שנים ספורות לאחר מכן, כאשר שרת לימד [[טורקית]], הייתה מאירוב אחת מתלמידותיו וכך הקשר בין השניים התהדק. לאחר שהכירו זה את זה לעומק, החלו "לצאת קבוע"{{הערה|אילן בן עמי, '''האישה שאיתו''', 2010, עמ' 60|שם=הערה שנייה}}.
| |||