הגליל העליון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 22:
==היסטוריה==
[[קובץ:ANP Gush Halav R10370001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי [[בית כנסת]] מ[[תקופת התלמוד]] ב[[גוש חלב]]]]
הגליל העליון הוא אזור הררי, ועל כן התנועה והמחיה בו קשה יותר מבשטחי הארץ האחרים, על כן לאורך רוב ההיסטוריה התקיימו בו שבטים קטנים והאוכלוסייה בו הייתה דלה. עם זאת, ניתן למצוא באזור שרידים ושלדים מתקופת [[פרהיסטוריה|האדם הקדמון]]. בתקופת הב[[תנ"ךתקופת הברזל]] יושב הגליל העליון בידי שבטים [[כנען|כנעניים]], ועם כיבושי [[יהושע והתחלקבן נון]] חולק האזור בין נחלותיהם של [[שבט אשר]] (במערב), [[שבט דןנפתלי]] (במזרח) ו[[שבט נפתלידן]]. בתקופת(באזור העיר ה[[חשמונאים]]תל יושב הגליל ביהודים ורבים מהנכרים בו [[גיורדן|התגיירודן]],). מאז ועד לשנת 415 היה הגליל העליון מרכז של קנאות יהודית.
 
בתקופת ה[[חשמונאים]] יושב הגליל ביהודים, ורבים מהנכרים בו [[גיור|התגיירו]]. בימי [[המרד הגדול]] השתתפו תושבי הגליל העליון במרד, וביצרו את עריהם, ובהן [[עכברה]], [[צפת]], [[גוש חלב]] ו[[מרות]].
הגליל העליון הוא אתר מרכזי בתהליך ה[[גאולה]] במספר 'מדרשי גאולה' (סדרת [[מדרש]]ים שחוברו לאחר חתימת התלמוד ועד ראשית האלף השישי){{הערה|[[ישראל רוזנסון]], 'זיכרון מירון', 2003, עמ' 50-54}}.
 
במהלך [[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] התקיים באזור הגליל העליון, כמו בגליל התחתון, יישוב יהודי מפותח, אשר התדלדל עד ראשית האלף השני לספירה.
במהלך [[מסעי הצלב|מסעות הצלב]], הצלבנים הקימו בגליל העליון את המבצרים נמרוד ומונפורט.
 
הגליל העליון הואנחשב אתרכאתר מרכזי בתהליך ה[[גאולה]] במספר 'מדרשי גאולה' (סדרת [[מדרש]]ים שחוברו לאחר חתימת התלמוד ועד ראשית האלף השישי){{הערה|[[ישראל רוזנסון]], 'זיכרון מירון', 2003, עמ' 50-54}}.
משנת [[1777]] ועד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]] התקיימה עלייה חסידית לערי הגליל העליון - [[טבריה]] ו[[צפת]], שהפכו עם הזמן לערים יהודיות ברובן. ב-[[1882]] הוקמה [[ראש פינה]], המושבה היהודית הראשונה בגליל, וב-[[1883]] - [[יסוד המעלה]]. בהמשך הוקמו [[תל חי]] ו[[כפר גלעדי]] שננטשו ב-[[1920]] לאחר מאורעות תל חי.
 
במהלך [[מסעי הצלב|מסעות הצלב]], הצלבנים הקימו ה[[צלבנים]] בגליל העליון, אתכמו המבצריםגם בדרום לבנון, מספר מבצרים מרשימים, נמרודובהם ומונפורטה[[מונפורט]].
 
משנת [[1777]] ועד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]] התקיימה עלייה [[חסידות|חסידית]] לערי הגליל העליון - [[טבריה]] ו[[צפת]], שהפכו עם הזמן לערים יהודיות ברובן. ב-[[1882]] הוקמה [[ראש פינה]], המושבה היהודית הראשונה בגליל, וב-[[1883]] -הוקמה [[יסוד המעלה]]. בהמשך הוקמו [[תל חי]] ו[[כפר גלעדי]], שננטשו ב-[[1920]] לאחר מאורעות תל חי.
 
==אוכלוסייה==
העירהערים [[קריית שמונה]] מכונהו[[צפת]] מכונות כל אחת "בירת הגליל העליון". מוקדי אוכלוסייה בולטים נוספים בגליל העליון הם [[חצור הגלילית]], [[כפר ורדים]] ו[[מעלות תרשיחא]]. בגלל אופי השטח, רוב ההתיישבות בגליל העליון היא ביישובים של ההתיישבות העובדת ([[קיבוץ|קיבוצים]], מושבים ומושבות). כמו כן, קיימים כפרים רבים של בני מיעוטים, [[בדואים]], [[דרוזים]] [[צ'רקסים]] ועוד. מרבית השטח בגליל העליון המזרחי מצוי בתחום [[מועצה אזורית הגליל העליון|המועצה האזורית הגליל העליון]] ו[[מועצה אזורית מבואות החרמון|המועצה האזורית מבואות החרמון]]. למרום הגליל מקבילה פחות או יותר [[מועצה אזורית מרום הגליל|המועצה האזורית מרום הגליל]]. מרבית החלק הצפוני של הגליל העליון המערבי מצוי בתחום [[מועצה אזורית מעלה יוסף|המועצה האזורית מעלה יוסף]], והחלק המערבי בתחום [[מועצה אזורית מטה אשר|המועצה האזורית מטה אשר]].
ב-[[2007]] נבנות שכונות חדשות ב[[צפת]]בצפת ובמעלות, ובמרבית קיבוצי הגליל העליון החלו לאכלס את ההרחבות הקהילתיות.
 
==תיירות==