הגליל העליון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22:
==היסטוריה==
[[קובץ:ANP Gush Halav R10370001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי [[בית כנסת]] מ[[תקופת התלמוד]] ב[[גוש חלב]]]]
הגליל העליון הוא אזור הררי, ועל כן התנועה והמחיה בו קשה יותר מבשטחי הארץ האחרים, על כן לאורך רוב ההיסטוריה התקיימו בו שבטים קטנים והאוכלוסייה בו הייתה דלה. עם זאת, ניתן למצוא באזור שרידים ושלדים מתקופת [[פרהיסטוריה|האדם הקדמון]].
בתקופת ה[[חשמונאים]] יושב הגליל ביהודים, ורבים מהנכרים בו [[גיור|התגיירו]]. בימי [[המרד הגדול]] השתתפו תושבי הגליל העליון במרד, וביצרו את עריהם, ובהן [[עכברה]], [[צפת]], [[גוש חלב]] ו[[מרות]].
הגליל העליון הוא אתר מרכזי בתהליך ה[[גאולה]] במספר 'מדרשי גאולה' (סדרת [[מדרש]]ים שחוברו לאחר חתימת התלמוד ועד ראשית האלף השישי){{הערה|[[ישראל רוזנסון]], 'זיכרון מירון', 2003, עמ' 50-54}}.▼
במהלך [[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] התקיים באזור הגליל העליון, כמו בגליל התחתון, יישוב יהודי מפותח, אשר התדלדל עד ראשית האלף השני לספירה.
במהלך [[מסעי הצלב|מסעות הצלב]], הצלבנים הקימו בגליל העליון את המבצרים נמרוד ומונפורט.▼
▲הגליל העליון
משנת [[1777]] ועד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]] התקיימה עלייה חסידית לערי הגליל העליון - [[טבריה]] ו[[צפת]], שהפכו עם הזמן לערים יהודיות ברובן. ב-[[1882]] הוקמה [[ראש פינה]], המושבה היהודית הראשונה בגליל, וב-[[1883]] - [[יסוד המעלה]]. בהמשך הוקמו [[תל חי]] ו[[כפר גלעדי]] שננטשו ב-[[1920]] לאחר מאורעות תל חי.▼
▲במהלך [[מסעי הצלב|מסעות הצלב]]
▲משנת [[1777]] ועד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]] התקיימה עלייה [[חסידות|חסידית]] לערי הגליל העליון - [[טבריה]] ו[[צפת]], שהפכו עם הזמן לערים יהודיות ברובן. ב-[[1882]] הוקמה [[ראש פינה]], המושבה היהודית הראשונה בגליל, וב-[[1883]]
==אוכלוסייה==
ב-[[2007]] נבנות שכונות חדשות
==תיירות==
|