ויקיפדיה

PDM – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (דיון)
Elonyeela (שיחה | תרומות)
45 עריכות
עידכון לינקים לערכים שאינם קיימים בויקיפדיה העיברית לויקיפדיה באנגלית לפי תבנית {אנ}
שורה 1:
== '''(PDM (Psychodynamic Diagnostic Manual''' ==
ה – [[wikipedia:Psychodynamic_Diagnostic_Manual|PDM]] הוא מדריך לאבחון נפשי של האדם כשלם. הוא מתייחס למישורי התפקוד ההתנהגותי, הרגשי, הקוגניטיבי והחברתי. הוא מציע שלושה סולמות אבחוניים, לפי טיפוסי אישיות והפרעות אישיות, לפי התפקוד בפונקציות נפשיות שחיוניות לבריאות הנפשית ולפי קטגוריות אבחוניות תיאוּריות מרכזיות ב – DSM. בכולן מפרט ה – PDM את הדינמיקה הנפשית האופיינית והתמות הנפשיות המרכזיות שמאפיינות את האדם. זאת במטרה להשיג אבחון נפשי רב - ממדי בעל עומק ומורכבות שיתקבל כתוצאה מדירוג האדם לפי שלושת הצירים וניתוח הדינמיקה האופיינית למצבו בכל אחד מהם. ה – PDM מבקש לשמור על העומק האבחוני הדינמי והפסיכולוגי תוך שמירת השפה המשותפת במערכות בריאות הנפש שמסתמכות על אבחנות לפי אשכולות תסמינים ברי צפייה (מדריכי ה -  [[wikipedia:Diagnostic_and_Statistical_Manual_of_Mental_Disorders{{אנ|Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders|DSM]]}} וה – [[wikipedia:International_Statistical_Classification_of_Diseases_and_Related_Health_Problems{{אנ|International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems|ICD]]}}).
 
ה – PDM מסתמך על ספרות, מאמרים ומחקרים נרחבים בתחומי המחקר וההגות בפסיכואנליזה, בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, עם הפניות בגוף הטקסט. מדריך ה [https://sites.google.com/a/icdl.com/pdm/introduction PDM יצא לראשונה בשנת 2006] ו[https://www.guilford.com/books/Psychodynamic-Diagnostic-Manual/Lingiardi-McWilliams/9781462530540/reviews עודכן בשנת 2016].
 
ה - PDM נוצר מתוך יוזמה משותפת של האגודה הפסיכואנליטית האמריקאית ([[wikipedia:American_Psychoanalytic_Association{{אנ|American Psychoanalytic Association]]|American Psychoanalytic Association}}), האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית ([[wikipedia:International_Psychoanalytical_Association{{אנ|International Psychoanalytical Association]]|International Psychoanalytical Association}}), המחלקה הפסיכואנליטית של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (Division of [http://www.apadivisions.org/division-39/about/ Psychoanalysis of the American Psychological Association]), האקדמיה האמריקאית לפסיכואנליזה ולפסיכיאטריה דינמית ([[wikipedia:American_Academy_of_Psychoanalysis_and_Dynamic_Psychiatry{{אנ|American Academy of Psychoanalysis and Dynamic Psychiatry]]|American Academy of Psychoanalysis and Dynamic Psychiatry}}) והוועדה הלאומית לפסיכואנליזה בעבודה סוציאלית קלינית (national Membership [https://www.aapcsw.org/ Committee on Psychoanalysis in Clinical Social Work] ).
 
 ה – PDM מציע סיווג מורכב, דינמי, רב-תפקודי ורב-תחומי של הפרעות נפשיות במבוגרים, בילדים ובנוער וכן בתינוקות ובפעוטות בצורה שאינה מסתמכת רק על אשכול תסמינים דסקרפטיביים (תיאוריים) וברי צפייה כפי שעושים ה - DSM או ה - ICD.
שורה 60:
בפרק השישי כותבים S.J. Blatt, J.A. David, C.Z. Zuroff & [[גולן שחר|G. Shahar]] על הערכת החוללות (Efficacy), היעילות (Effectiveness) והגורמים מחוללי השינוי (Mutative Factors) בפסיכותרפיות פסיכודינמיות. בין היתר נסקר הקשר שבין אפיונים קדם – טיפוליים של מטופלים לבין תוצרי הטיפול, נסקרת מדידת השינוי התרפויטי, ונסקרים מדדים מוכחים מחקרית בעקבות התערבויות פסיכותרפויטית דינמית, ומתואר תפקידם של היחסים התרפויטיים בתהליך הטיפולי.
 
בפרק השביעי כותבים J. Shedler & [[wikipedia:Drew_Westen{{אנ|Drew Westen|D. Westen]]}} אודות אבחון אישיותי בעזרת ה  SWAP – Shedler–Westen Assessment Procedur, כמגשר על הפער שבין המדע לַפרקטיקה. בין היתר מובאות דוגמאות כגון הפרעת אישיות גבולית בראי כלי ה SWAP, נסקרים נתוני תקפות ומהימנות שלו, לרבות בהערכתם של תוצרים טיפוליים. ומובאים ציונים של אבחנות שונות בפריטים שונים בכלי, מפריטים שנמצאו כאופייניים יותר למאובחנים בקטגוריה זו עד לפריטים ששכיחותם נמוכה יותר בקרב המאובחנים בה. במסקנות מכוונים הכותבים לאינטגרציה בין המדע, לבין הפרקטיקה.
 
בפרק השמיני כותבים R.W. Dahlbender, G. Rudolf וכן OPD Task Force אודות מבנה נפשי ותפקוד מנטלי: מחקר עכשווי של מהימנות מדידות ותקפות קלינית של שיטת האבחון הפסיכודינאמית המעשית (OPD – Operationalized Psychodynamic Diagnostics). נסקרת אופרציונליזציית המבנה הנפשי והתפקוד המנטלי בשיטת ה  OPD.  נסקרת מהימנות ותקפות ציר ה – OPD של המבנה הנפשי או התפקוד המנטלי. נסקרים שימושים בציר זה, חשיבה להמשך פיתוח שלו לעתיד ומוצג מנואל לשימוש בו, עם דוגמאות קליניות. לבסוף מוצגת טבלה שסוקרת רמות שונות של אינטגרציה מהגבוהה לנמוכה בתחומי התפיסה העצמית, הויסות העצמי, איכות ההגנות הנפשיות, תפיסת האובייקט, התקשורת, היכולת להיקשרות ולחיבור, וכן, דירוג כללי של מבנה העצמי ביחס לאחרים ונגישותן של פונקציות ויסות תוך ובין אישיות לשימור האוטונומיה והיכולת להתייחס לאחר ולהתחבר אליו.
שורה 68:
בפרק העשירי סוקרים D. Westen, C.M. Novotny & H. Thompson-Brenner את הסטאטוס האמפירי של הפסיכותרפיות מבוססות הראיות (EST – Empirically Supported Psychotherapies) לרבות ההנחות שעומדות בבסיסן, והממצאים והדיווחים במקצים קליניים מבוקרים (Controlled Clinical Trials) שלהן. מוזכרות ההנחות שתהליכים פסיכולוגיים הינם גמישים באורכם ובמבנה שלהם, שלרוב הפאציינטים יש בעיה אחת בולטת או שניתן לטפל בהם כאילו יש אחת שכזו, מוזכרת בעיית הקומורבידיות (האפשרות שתהיינה כמה בעיות בו זמנית) ונדונה חשיבות הערכתה והיכולת להכליל מהמחקרים שמבוססים על קבוצת מחקר שהנבדקים חולקים בעיה אחת בלבד, לפרקטיקה הקלינית. נבדקת ההנחה שניתן להבין תסמינים פסיכולוגיים ולטפל בהם במבודד מהנטייה האישיותית, ונבדק הפרדוקס של קבוצת מחקר ״נקייה״ מקומורבידיות, לאור זאת נבדקת ההנחה שטיפולים מבוקרים יכולים להוות ״סטנדרט זהב״ להערכת יכולות תרפויטית. בנוסף מובאת מטא-אנליזה של מחקרים קודמים של יעילות פסיכותרפיה לבעיות פסיכולוגיות נפוצות בהן דיכאון, פאניקה והפרעת חרדה, לבולימיה ולהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD).
 
בפרק האחד עשר כותב [[wikipedia:Peter_Fonagy{{אנ|Peter Fonagy|P. Fonagy]]}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20679254|הכותב=Fonagy Peter|כותרת=Psychotherapy research: do we know what works for whom|אתר=|תאריך=}}}} על פסיכותרפיות פסיכודינמיות מבוססות ראיות. הוא כותב על המסגרת המתודולוגית לחקר טיפולים פסיכודינמיים מבוססי ראיות. הוא סוקר מחקרים על טיפולים פסיכודינמיים בדיכאון מאז׳ורי, בהפרעות חרדה, בהפרעות אכילה, בשימוש לרעה בחומרים, בהפרעות אישיות.
 
בפרק השנים עשר סוקר F. Leichsenring מטא-אנליזה של ממצאי מחקרים על תרפיות פסיכודינמיות, בהפרעות דיכאוניות, בהפרעות אישיות, אצל פאציינטים עם הפרעת אישיות גבולית ואצל פאציינטים עם הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/PDM"