PDM – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (דיון) |
עידכון לינקים לערכים שאינם קיימים בויקיפדיה העיברית לויקיפדיה באנגלית לפי תבנית {אנ} |
||
שורה 1:
== '''(PDM (Psychodynamic Diagnostic Manual''' ==
ה –
ה – PDM מסתמך על ספרות, מאמרים ומחקרים נרחבים בתחומי המחקר וההגות בפסיכואנליזה, בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, עם הפניות בגוף הטקסט. מדריך ה [https://sites.google.com/a/icdl.com/pdm/introduction PDM יצא לראשונה בשנת 2006] ו[https://www.guilford.com/books/Psychodynamic-Diagnostic-Manual/Lingiardi-McWilliams/9781462530540/reviews עודכן בשנת 2016].
ה - PDM נוצר מתוך יוזמה משותפת של האגודה הפסיכואנליטית האמריקאית (
ה – PDM מציע סיווג מורכב, דינמי, רב-תפקודי ורב-תחומי של הפרעות נפשיות במבוגרים, בילדים ובנוער וכן בתינוקות ובפעוטות בצורה שאינה מסתמכת רק על אשכול תסמינים דסקרפטיביים (תיאוריים) וברי צפייה כפי שעושים ה - DSM או ה - ICD.
שורה 60:
בפרק השישי כותבים S.J. Blatt, J.A. David, C.Z. Zuroff & [[גולן שחר|G. Shahar]] על הערכת החוללות (Efficacy), היעילות (Effectiveness) והגורמים מחוללי השינוי (Mutative Factors) בפסיכותרפיות פסיכודינמיות. בין היתר נסקר הקשר שבין אפיונים קדם – טיפוליים של מטופלים לבין תוצרי הטיפול, נסקרת מדידת השינוי התרפויטי, ונסקרים מדדים מוכחים מחקרית בעקבות התערבויות פסיכותרפויטית דינמית, ומתואר תפקידם של היחסים התרפויטיים בתהליך הטיפולי.
בפרק השביעי כותבים J. Shedler &
בפרק השמיני כותבים R.W. Dahlbender, G. Rudolf וכן OPD Task Force אודות מבנה נפשי ותפקוד מנטלי: מחקר עכשווי של מהימנות מדידות ותקפות קלינית של שיטת האבחון הפסיכודינאמית המעשית (OPD – Operationalized Psychodynamic Diagnostics). נסקרת אופרציונליזציית המבנה הנפשי והתפקוד המנטלי בשיטת ה OPD. נסקרת מהימנות ותקפות ציר ה – OPD של המבנה הנפשי או התפקוד המנטלי. נסקרים שימושים בציר זה, חשיבה להמשך פיתוח שלו לעתיד ומוצג מנואל לשימוש בו, עם דוגמאות קליניות. לבסוף מוצגת טבלה שסוקרת רמות שונות של אינטגרציה מהגבוהה לנמוכה בתחומי התפיסה העצמית, הויסות העצמי, איכות ההגנות הנפשיות, תפיסת האובייקט, התקשורת, היכולת להיקשרות ולחיבור, וכן, דירוג כללי של מבנה העצמי ביחס לאחרים ונגישותן של פונקציות ויסות תוך ובין אישיות לשימור האוטונומיה והיכולת להתייחס לאחר ולהתחבר אליו.
שורה 68:
בפרק העשירי סוקרים D. Westen, C.M. Novotny & H. Thompson-Brenner את הסטאטוס האמפירי של הפסיכותרפיות מבוססות הראיות (EST – Empirically Supported Psychotherapies) לרבות ההנחות שעומדות בבסיסן, והממצאים והדיווחים במקצים קליניים מבוקרים (Controlled Clinical Trials) שלהן. מוזכרות ההנחות שתהליכים פסיכולוגיים הינם גמישים באורכם ובמבנה שלהם, שלרוב הפאציינטים יש בעיה אחת בולטת או שניתן לטפל בהם כאילו יש אחת שכזו, מוזכרת בעיית הקומורבידיות (האפשרות שתהיינה כמה בעיות בו זמנית) ונדונה חשיבות הערכתה והיכולת להכליל מהמחקרים שמבוססים על קבוצת מחקר שהנבדקים חולקים בעיה אחת בלבד, לפרקטיקה הקלינית. נבדקת ההנחה שניתן להבין תסמינים פסיכולוגיים ולטפל בהם במבודד מהנטייה האישיותית, ונבדק הפרדוקס של קבוצת מחקר ״נקייה״ מקומורבידיות, לאור זאת נבדקת ההנחה שטיפולים מבוקרים יכולים להוות ״סטנדרט זהב״ להערכת יכולות תרפויטית. בנוסף מובאת מטא-אנליזה של מחקרים קודמים של יעילות פסיכותרפיה לבעיות פסיכולוגיות נפוצות בהן דיכאון, פאניקה והפרעת חרדה, לבולימיה ולהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD).
בפרק האחד עשר כותב
בפרק השנים עשר סוקר F. Leichsenring מטא-אנליזה של ממצאי מחקרים על תרפיות פסיכודינמיות, בהפרעות דיכאוניות, בהפרעות אישיות, אצל פאציינטים עם הפרעת אישיות גבולית ואצל פאציינטים עם הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות.
|