סנכוניאתון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏פתיח: הגהה
שורה 1:
'''סנכוניאתון''' (ב[[יוונית]]:: ''': Σαγχουνιάθων'''; ב[[לטינית]]: '''Sanchuniathon''') הסטוריוןהיה היסטוריון, סופר וכוהן [[פיניקים|פיניקי]] שתיעד את המיתולוגיהה[[מיתולוגיה]] הפיניקית וכתב על האלים והעולם.
 
 
 
==חייו==
לגבי תיארוך של התקופה בה חי, נאמר על סנכוניאתון כי חי לפני מלחמת הטרויאנים, בערך 300 לפני הספירה.
 
==כתביו==
כתביו של סנכוניאתון תורגמו ליוונית על ידי [[פילון איש גבל]] {{הערה|שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל (שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוזוויוס (Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ'43-68.}}.{{הערה|[O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952 ]}}. פרגמנטים מחיבורו של פילון נשתמרו בחיבור [[הכנה לבשורה]] של [[אוסביוס מקיסריה|אוסביוס]] (בישוף [[קיסריה]] במאה הרביעית לסה"נ) תעודות שנמצאו ב[[אוגרית]] מאשרות את הציטוט מן הסופר הפיניקי. פרופ פ' ב. פורבס מאוניברסיטת אדינבורו, התייחס אל היסטוריון הפיניקי סנכוניאתון וכתב כי מסמכים מהמאה ה-14 לפנה"ס מראס שמרה, אוגרית, שפורסמו מ-1929 "הוכיחו באופן סופי שסנחוניתון הוא ללא ספק דמות אמיתית לאור ההתכתבויות הרבות בינו לבין טקסטים הנ"ל"{{הערה|Forbes, Peter Barr Reid, "Philon of Byblos" in ''The Oxford Classical Dictionary'', New York, New York.: Oxford University Press, 1991, p.823.}}.
 
הספר של פילון על המיתולוגיה הפינקית המובסס על כתבי סנכוניאתון כלל שמונה כרכים. והוא התיחס לתאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה, שמו הוא "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια).{{הערה|[Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]}} {{הערה|[http://r.4dt.org/pdf/Barr_Philo-of-Byblos-and-His-Phoenician-History.pdf PHILO OF BYBLOS AND HIS " PHOENICIAN HISTORY By JAMES BARR, M.A., B.D., F.B.A. PROFESSOR OF SEMITIC LANGUAGES AND LITERATURES IN THE UNIVERSITY OF MANCHESTER]}} המידע על ספריו של פילון על ההיסטוריה הפיניקית ידוע לנו בעיקר מהקטעים המצוטטים אצל [[אוסביוס]] בסיפרו "פרפרטיו אוונגליקה" נמצאו 35 השוואות של הקטע המצוטט באוסביוס עם ציטוטים של אותם קטעים במקומות אחרים, ומתוך בדיקות אלו עולה כי אוסיביוס ציטט במדויק את פילון. {{הערה|[http://phoenicia.org/creation.html#ixzz4kszeUYy5 Sanchuniathon of Berytus, Phoenician History tr. Philo of Byblos, fragments.]}}
 
חוקר המקרא הגרמני [[אוטו אייספלדט]], שהתמחה בחקר תרבות הפיניקים (שקירבתה לחלקים מהמקרא הוכחה בעבר), על פי ממצאי האוגריתית. אייספלדט מסתמך בפירושו על שני קטעים מכתבי פילון מגְבַל, העוסקים בתיאור דומה למה שאנו מוצאים במקרא. על פי סנכוניאתון סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau), ששמה מזכיר לנו את הבֹּהוּ המקראי. באאו ה'אם הראשונית' המתוארת על ידיו בתור - לילה. {{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=id2wCQAAQBAJ&pg=PA6&lpg=PA6&dq=Baau+Sanchuniathon&source=bl&ots=oWVMKbiULi&sig=DMkMXe0_X9XAGAZ-DQRsGcmHF_U&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiw--Ki0tXUAhUSlxQKHbsOBUYQ6AEIMTAC#v=onepage&q=Baau%20Sanchuniathon&f=false Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6] Philo's primeval mother interpreted by him as Night }} בקטע אחד המובא שם (במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35), מוצגת "סצינת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור מפתיע של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית {{הארץ|אדמיאל קוסמן|לעשות אהבה כדי לברוא את העולם|1.2730362}}
 
בכתביו, הוא מתאר את התהוות העולם במסורת הפיניקית, {{הערה|F. Jacoby. Die Fragrnenie tier Griechisehen Historiker, iii (Leiden. 1958), pp. 802 24.}}.ראשית הפולחן ובייסודה של התרבות החומרית. לעומת התיאור הקצר בבראשית, הבא כהערות לוואי לשמות המייסדים, הרי בכתביו מתואר נושא זה בהרחבה. לאחר סיפור בריאת העולם הוא מספר על המצאת המזון, המצאת התפילה לאל בעת בצורת, המצאת האש, המצאת הבית והמחסה, המצאת מגן לגוף מעורות חיות (השוו {{תנ"ך|בראשית|נ|כא}}), קביעת המועדים (השוו {{תנ"ך|בראשית|א|טו}}) ולאחר מכן המצאת הציד והדיג, המצאת הברזל המצאת לחשים והגדת עתידות, המצאת החקלאות ועוד{{הערה|[http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=94678659&nTocEntryID=94682562 ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך: עולם התנ"ך - בראשית > בראשית > פרק ד]}}.