קרלוס קלייבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
שורה 4:
הוא נולד בשם קרל לודוויג בוניפציוס קלייבר (Karl Ludwig Bonifacius Kleiber) ב[[ברלין]], בנו של המנצח [[אריך קלייבר]]. בשנת [[1935]] היגר עם אביו, שהתפטר ממשרתו ב[[האופרה של ברלין|אופרה של ברלין]] במחאה על מדיניות המפלגה ה[[נאצי]]ת, ל[[בואנוס איירס]], ושמו שונה לקרלוס. הוא הלחין, שר וניגן ב[[פסנתר]] ו[[טימפני]] כנער, ואביו, שהיה ער לכשרונותיו המוזיקליים, ניסה בכל זאת להניא אותו מקריירה מוזיקלית. כאשר הודיע לאביו כי הוא רוצה להיות מנצח ענה לו האחרון במשפט ''קלייבר אחד זה מספיק'' והוא נאלץ ללמוד [[כימיה]] ב[[ציריך]], לימודים מהם פרש לאחר שנה אחת בלבד, לטובת הניצוח. הוא המשיך בהשתלמות מוזיקלית בבואנוס איירס והיה מנצח חזרות ב[[תיאטרון]] גרטנרפלאץ ב[[מינכן]] בשנת [[1952]] והתמנה ל[[קאפלמייסטר]] ב[[פוטסדאם]] בשנת [[1954]]. בין [[1958]] ל-[[1964]] כיהן כקאפלמייסטר בדויטשה אופר אם ריין ב[[דיסלדורף]]-דואיסברג, ואחר ב[[אופרה]] בציריך, משנת 1964 עד [[1966]]. בין 1966 ל-[[1973]] היה קאפלמייסטר ראשון ב[[שטוטגרט]], ומאז לא החזיק עוד בשום משרה קבועה. במהלך השנים הבאות נראה לעתים קרובות בדות של [[האופרה הממלכתית של בוואריה]] במינכן.
 
הופעתו הראשונה ב[[בריטניה]] הייתה בשנת 1966 בניצוח על "וויצק" של [[אלבן ברג]] ב[[פסטיבל אדינבורו]]. אביו ניצח על יצירה זו ב[[הצגת בכורה|הצגת הבכורה]] שלה בשנת [[1925]]. ב[[פסטיבל ביירוית]] ניצח לראשונה בשנת [[1974]], על "[[טריסטן ואיזולדה (אופרה)|טריסטן ואיזולדה]]" של [[ריכרד וגנר|וגנר]]. הופעת הבכורה שלו ב[[ארצות הברית]] הייתה בשנת [[1978]] ב[[קונצרט]] עם [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]], ובשנת [[1988]] הופיע עם ה[[מטרופוליטן אופרה]] ב"לה בוהם" של [[ג'אקומו פוצ'יני|פוצ'יני]], עם [[לוצ'אנו פאבארוטי]] ו[[מירלה פרני]] בתפקידים הראשיים. בשנת [[1989]], לאחר פרישת [[הרברט פון קאראיין]] מן [[הפילהרמונית של ברלין]], פנתה ההנהלה אל קלייבר בהצעה לתפוס את מקומו, אך הוא סירב.
 
קלייבר התרחק על פי רוב מעין הציבור. אחרי התפטרותו מן האופרה הממלכתית של בוואריה, פחתה תדירות הופעותיו