רב אסי – הבדלי גרסאות

לפי האמור בתלמוד הבבלי{{הערה|{{בבלי|נידה|לו|ב}}.}} נפטר רב אסי בבבל, זמן קצר לאחר פטירת האמורא רב. על כך מסופר בתלמוד{{הערה|{{בבלי|נדהנידה|לו|ב}}.}}, כי [[שילא בר אבינא]] מגדולי תלמידיו של רב, נהג לפסוק כמותו בפסק מסוים בהלכות [[נדהנידה]] (בסוגיית [[המקשה ללדת]]). לפני פטירתו של רב, שהה רב אסי ליד מיטתו, ורב אמר לו כי הוא חוזר בו מפסקו זה, אלא ששילא בר אבינא תלמידו עדיין נוהג כמותו, ולכן - הורה לרברב לרב אסי - "גרייה", כלומר: שכנע אותו בטעמים וראיות כי פסק זה אינו נכון. רב אסי לא שמע בבירור את קולו של רב, וחשב כי הוא אומר מילה דומה ב[[ארמית]] שמשמעותה שונה - "גדייה", כלומר: אם לא יסכים לדבריך, כרות אותו על ידי [[שמתא]]. לאחר פטירתו של רב בא רב אסי לשילא ואמר לו כי רב חזר בו מפסקו. נענה שילא: אם היה רב חוזר בו מפסקו, הוא היה אומר לי זאת, שהרי ידע שנוהג אני על פי פסקיו. כאשר ראה רב אסי ששילא מסרב להשמע לדבריו, הוא הטיל עליו שמתא, כהוראתו של רב (כפי שחשב בטעות). בא אליו שילא ואמר לו: האם אינך דואג ממאמר חז"ל "והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה"?!{{הערה|{{משנה|אבות|ב|י}}.}} נענה רב אסי: כוחי גדול כשל ה[[תנא]] [[איסי בן יהודה]], שנקרא גם איסי בן גור אריה, איסי בן גמליאל, ואיסי בן מהללאל{{הערה|{{בבלי|פסחים|קיג|ב}}.}} (השם איסי דומה לשם אסי{{הערה|תוספות בנדה לו ב}}), "'''אסי'''תא דנחשא דלא שלט ביה רקבא" - כ[[רפואה]] שנוצרת על ידי [[ארס]] של [[נחש]], שלא שולט בו רקבון. נענה שילא בר אבינא: אני הוא שילא בר אבינא, [[פטיש]] החזק השובר את [[ארס]] הנחש. כאשר אמר זאת שילא, חלה רב אסי בחולי חמור, ולא יכול היה להרפא ממנו. כאשר נרפא מחולי אחד נפל לחולי אחר וחוזר חלילה, עד שנפטר. מיד לאחר שנפטר עוד לפני שנקבר רב אסי, אמר רב שילא לאשתו: הכיני לי [[תכריכים]], נאלץ אני להפטר מכיוון שחושש אני מרב אסי שלא ילשין עלי אצל רב בשמים. אשתו הכינה לו תכריכים והוא נפטר. החכמים קיימו את שני ההלויות של שני החכמים שנפטרו באותו יום יחד, והחכמים ראו כי ההדסים של הדס, שאותם נהוג היה להניח על מיטתם של הנפטרים, פורחים ממיטה למיטה, והסיקו שהחכמים עשו [[שלום]] ביניהם, לאחר פטירתם.