פאול הינדמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 7:
בשנת [[1922]] בוצעו כמה מיצירותיו בפסטיבל האגודה הבינלאומית למוזיקה בת זמננו ב[[זלצבורג]], הופעה שהביאה אותו לראשונה לתודעת הקהל הבינלאומי. בשנה שלאחריה החל לעבוד כמארגן [[פסטיבל דונאואשינגן]], שם הכניס לתוכנית יצירות משל כמה מלחיני [[אוואנגארד]], ביניהם [[אנטון וברן]] ו[[ארנולד שנברג]]. משנת [[1927]] לימד הלחנה בבית הספר הגבוה למוזיקה ב[[ברלין]] ובשנות ה-30 ביקר פעמים אחדות ב[[אנקרה]], שם עמד בראש משימת הארגון מחדש של הוראת [[מוזיקה]] [[טורקיה|טורקית]]. לקראת סוף שנות ה-30 ערך כמה סיורים ב[[ארצות הברית]] כנגן ויולה וויולה ד'אמורה.
 
על אף מחאות מצד ה[[מנצח]]המנצח [[וילהלם פורטוונגלר]], גינה המשטר ה[[נאצי]] את המוזיקה שלו כ"[[מוזיקה מנוונת]]" ובשנת [[1940]] היגר הינדמית לארצות הברית. בזמן שעסק במיון שפתו המוזיקלית, החלו התאוריות שלו להשפיע על הוראתו. בזמן ההוא לימד בעיקר ב[[אוניברסיטת ייל]], שם היו בין תלמידיו מוזיקאים ידועי שם כמו [[לוקס פוס]], נורמן דלו ג'ויו, הרולד שפירא ורות שונטל. באותה תקופה גם החזיק בקתדרת צ'ארלס אליוט נורטון ב[[הארוורד]], שהייתה המקור לספר "עולמו של מלחין". הוא היה לאזרח ארצות הברית בשנת [[1946]], אך חזר ל[[אירופה]] בשנת [[1953]], חי ב[[ציריך]] ולימד שם ב[[אוניברסיטה]]. לקראת סוף חייו החל לעסוק יותר ב[[ניצוח]]. הוא זכה ב[[פרס בלצן]] בשנת [[1962]].
 
הינדמית מת ב[[פרנקפורט]] על נהר מיין מדלקת לבלב חריפה.