גיאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספת מידע
אין תקציר עריכה
שורה 10:
|אתר אינטרנט=|
}}
'''גֵּיאָה''' הוא [[מושב]] השייך ל[[תנועת המושבים]], שוכן ב[[מישור החוף הדרומי]], 3 ק"מ מדרום-מזרח ל[[אשקלון]] ובסמוך למושבים [[בית שקמה]] ו[[תלמי יפה]]. מקור השם הוא בשמו של הכפר הערבי "[[אל-ג'יה]]" שעל חורבותיו הוקם המושב - המושב הוקם בשנת [[1949]] על ידי עולים ניצולי שואה, יוצאי [[הונגריה]] ו[[צ'כוסלובקיה]]. במהלך השנים התווספו לו עולים יוצאי מדינות נוספות, כמו [[רומניה]], [[פולין]], [[מרוקו]], [[אוסטריה]] ו[[איראן|אירן]] . בשנים מאוחרות יותר הצטרפו למושב משפחות ילידות הארץ.
 
=== מקור השם ===
המתישבים הראשונים התמודדו עם בעיות מגורים, פרנסה, חורפים קשים (לרבות הצפות מהגשמים שניתקו את המושב מן החוץ למשך ימים שלמים), חוסר תשתיות בסיסיות כמו מים, חשמל, גז, טלפון וכו'. בשנות החמישים (עד מבצע סיני) סבלו התושבים, כמו תושבי ישובים אחרים בסביבה מגנבות של מסתתנים מעזה ואף מפעילות רצחנית וחבלנית של ה"[[פדאיון]]".
יש הסבורים שמקור השם גיאה בישוב "גיא" הנזכר בתנ"ך ב[[ספר שמואל]], כאשר לאחר ניצחון [[דוד]] את [[דוד וגלית|גולית]] רדפו בני ישראל אחר פלשתים עד המקום הנמוך ביותר לפני אשקלון (גיאה), ונאמר: {{ציטוטון|וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא|{{ויקיטקסט|שמואל א יז נב}}}}.
 
=== היסטוריה ===
המושב הוקם בשנת [[1949]] על ידי עולים ניצולי שואה, יוצאי [[הונגריה]] ו[[צ'כוסלובקיה]]. במהלך השנים התווספו לו עולים יוצאי מדינות נוספות, כמו [[רומניה]], [[פולין]], [[מרוקו]], [[אוסטריה]] ו[[איראן|אירן]] . בשנים מאוחרות יותר הצטרפו למושב משפחות ילידות הארץ.
 
המתישבים הראשונים התמודדו עם בעיות מגורים, פרנסה, חורפים קשים (לרבות הצפותשטפונות והצפות מהגשמים, שניתקו את המושב מן החוץ למשך ימים שלמים),. המושב סבל בשנים הראושנות כמו מושבי עולים אחרים בשנים אלה חוסרמחוסר תשתיות בסיסיות כמו מים, חשמל, גז, טלפון וכו'. בשנות החמישים (עד מבצע סיני) סבלו התושבים, כמו תושבי ישובים אחרים בסביבה מגנבות של מסתתנים מעזהשהגיעו מרצועת עזה ואף מפעילות רצחנית וחבלנית של ה"[[פדאיון]]" שהגיעו משם. כתוצאה מפעילות עויינות זו הוקם מעין משמר אזרחי, מוכרב מחברי המושב שאומנו בנשק ויצאו לפי רשימה לשמירה בלילות.
 
בגיאה התקיימו בשנים 1950-1961 מוסדות חינוך (על אף מיעוט תושבים) גן ילדים ובית ספר ממלכתי יסודי. מייסד בית הספר היה המורה והמנהל האגדי, דב אלוני ז"ל, שגם לימד, חינך, ניהל, פיתח את בית הספר לרבות הקמה והנחיה ישירה של חוגי מלאכה, ציור, מוסיקה, דרמה, טיולים ברחבי הארץ וכיו"ב, יחד עם צוות מורים מצומצם, מבוסס בעיקר על מורות חיילות. מסיבות של ייעול וחוסר תקצוב, נאלץ בית הספר הממלכתי בשנת 1961 להסתפח לבתי ספר אזוריים בישובים בסביבה כמו בנהורה ובניצנים.
 
מרפאה משותפת לגיאהלמושבים ולתלמיגיאה, בית שקמה ותלמי יפה נוהלה עד סוף שנות השמונים, בידי גב' חוה דוב ז"ל, שהייתה גם אחות המושב וגם פעילה בוועדת התרבות של המושב.
 
מרבית המשפחות הראשונות התפרנסו בעיקר מרפתות (פרות לחלב) ולולי תרנגולות (ביצים ובשר), אך גם מענפי חקלאות נוספים כגון פרדסים ומטעים, גדולי שדה ירקות ואף חממות פרחים. כיום מעט מאוד משקים במושב מתפרנסים אך ורק מחקלאות, בין השאר בשל התדרדרות מצב החקלאות במדינה. רוב התושבים היום הם בנים ממשיכים ונכדים ממשיכים, או תושבים חדשים שהגיעו מן העיר וממשיכים בפרנסתם המקורית.
[[קובץ:כניסה למושה גיאה.jpg|ממוזער|שלט הכניסה למושב גיאה]]
 
=== המושב כיום ===
המושב נמנה על ישובי [[עוטף עזה]], וסבל בשנים שלפני מבצע "צוק איתן", כמו כל הישובים בסביבה מירי רקטי מתוך עזה.
 
שורה 25 ⟵ 33:
 
המושב מהווה חלק מה[[מועצה אזורית חוף אשקלון|מועצה האזורית חוף אשקלון]], ופועלת בו תנועת הנוער [[חטיבת בני המושבים|בני המושבים]].
 
יש הסבורים שמקור השם גיאה בישוב "גיא" הנזכר בתנ"ך ב[[ספר שמואל]], כאשר לאחר ניצחון [[דוד]] את [[דוד וגלית|גולית]] רדפו בני ישראל אחר פלשתים עד המקום הנמוך ביותר לפני אשקלון (גיאה), ונאמר: {{ציטוטון|וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא|{{ויקיטקסט|שמואל א יז נב}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==